אארטי שאבאד / גורו נאנאק

על הצלחת הקוסמית הזו של הרקיע,

השמש והירח הן המנורות.

הכוכבים וגרמי השמיים הן הפנינים המשובצות.

 

ניחוח האלגום[1] שבאוויר הוא הקטורת במקדש,

והרוח היא המניפה.

כל הצמחים בעולם הם הפרחים שעל המזבח לכבודך, אדוננו המואר.

 

כמה יפה הוא ה'אארטי'[2], שמדליק את אורות התפילה!

הו, משמיד הפחד, זהו טקס האור שלך.

גל הקול הבלתי נשמע של ה'שאבד'[3] הוא רטט התופים במקדש.

 

אלפי עיניים לך, אך אף לא עין אחת.

אלפי צורות לך, אך אף לא צורה אחת.

אלפי רגלי לוטוס לך, אך אף לא רגל אחת.

אין לך חוטם, אך אלפי חוטמים לך.

המחזה הזה שלך מקסים אותי.

 

ומעל הכול, האור – אתה הוא האור.

דרך ההארה הזאת, קורן האור בכול.

דרך משנת הגורו, האור ממשיך לזרוח.

עבודת הקודש שמדליקה את האור, היא שתנעם לו.

 

נפשי עורגת לרגלי האל המתוקות מדבש, יום ולילה צמאה להן.

הענק את מי הרחמים שלך לנאנאק ,ציפור השיר הצמאה,

כדי שיוכל לבוא ולשכון בתוך שמך.

[1] סנדלווד, סוג של עץ ריחני בהודו

[2] תפילה בטקס ה'פוג'ה', שבו האור בוקע מתוך החשכה

[3] צליל, או פיוט

תרגום: דני מוכתר –סאט סנגיט.

עריכה לשונית: ליאת גיא –מנג'יב קאור.

 

© 2024 קונדליני יוגה.

בניה - שמרת דיגיטל - מומחה מחשוב ואינטרנט, עיצוב - סטודיו לעיצוב הלית קלכמן