תורגם מתוך כתבה באתר של KRI ספטמבר 2022
אמנות ההוראה מתפתחת
עולם היוגה במערב ראה שינויים רבים בסטנדרטים המקצועיים ובסגנונות ההוראה מאז שנותיו הראשונות, שכן מערכת היחסים של התלמיד ומורה עברה בחינה משמעותית. זה במיוחד כך, שכן בעשור האחרון גורואים מרכזיים/מורים רוחניים ממספר מסורות יוגה התמודדו עם האשמות חמורות של התעללות או ניצול. ככל שקהילות יוגה במסורות שונות זכו למודעות רבה יותר לא רק לנזק שהתרחש, אלא גם לאופן שבו אמון ואמונה באדם או במוסד יכולים לעוור אותם לסימנים של עוולות, הם היו צריכים להעריך מחדש את גישות ההוראה ולפעול לניקוי כל נטיות או התנהגויות נצלניות שהשתרשו בתרבות הארגון.
זרז לשינוי
בעקבות כמה שערוריות של התעללות מינית בתעשיית הבידור האמריקאית, תנועת #metoo המריאה בשנים 2017 עד 2018. זה יצר סביבה שבה נשים סוף סוף חשו את התמיכה להתייצב ולדבר בפומבי על התעללות שעברו, לפעמים אחרי עשרות שנים של שתיקה. צף ועלה דפוס ברור שבו דמויות כריזמטיות, לעתים קרובות נערצות, עוצמתיות ו/או דמויות של "גורו" היו במרכז ההתעללות. הסערה הציבורית וההרשעות המרובות של המתעללים הובילו לרפורמות מתמשכות ואחריות.
הפרדיגמה החדשה
כיום, מורים רבים ליוגה שיפרו בכוונה ובשיטתיות את סגנון ההוראה שלהם. טכניקות פדגוגיה עדכניות מצביעות על גישה מטפחת ומכילה להוראה, המתמקדת בהגבהה ובצמיחה של התלמידים, ולא בעלייה במעמד, השפעה או תועלת אחרת למורה.
במשך שנים רבות, מורים ומאמנים של קונדליני יוגה משנים את סגנון ההוראה שלהם לכיוון של יותר הכלה ושיתוף פעולה. אמנם הלימוד עצמו לא השתנה, אבל אופן ההעברה מתפתח וממשיך לגדול עם הזמן.
לפרדיגמת הפדגוגיה החדשה שאנו עוברים אליה יש לפחות שני מניעים ברורים.
1) עולם חינוך המבוגרים התקדם. מתוך ידיעת שיטות מומלצות מודרניות להוראה למבוגרים, מורים רבים לקונדליני יוגה מאמצים שיטות אלה כדי לשפר את האימפקט. 2) הגישות הפדגוגיות החדשות משנות את יחסי תלמיד-מורה בדרכים שאמורות לצמצם את ההזדמנות לניצול והתעללות. זה ממש לא אומר שכל מערכת יחסים קודמת של תלמיד-מורה הייתה פוגענית, או שהתעללות היא בלתי אפשרית במודלים החדשים יותר של הוראה!
אותו שינוי שיעזור לתלמידים המבוגרים של היום לקלוט ולשמר מידע חדש, יעודד את הלומדים לשלב את הפרקטיקות החדשות הללו בחייהם שלהם כדי שיוכלו ליהנות טוב יותר מהיתרונות. זה יעזור ליצור תרבות שבה התעללות תהיה פחותה.
כמה דוגמאות לפרדיגמה פדגוגית חדשה זו כוללות אך אינן מוגבלות ל:
- שינויים בפורמט ההרצאות וההגשה
- יותר דגש על הדינמיקה הקבוצתית
- להביא למרכז קולות שוליים
- הוראה המקדמת בחירה מושכלת
- דגש על רמזים להדרכה פנימית
- כבוד למסורת "המורה הרוחני", ובמקביל להציע גם אפשרויות אחרות ללמידה
פורמט הרצאה מול למידה שיתופית
פעם היה מקובל שמורה מרצה במשך שעה או שעתיים במהלך סדנה. כיום, אם מורה מרצה למשך זמן ארוך, זה נראה מוזר או מנותק. התפיסה שהמורה הוא האדם המרכזי והחשוב ביותר בחדר התפתחה לתהליך למידה יותר שיתופי. לדוגמה, מורה יכול לדבר במשך 15 דקות ואז לעצור להרהורים מהקבוצה. יכול להיות שיש תלמידים בחדר שיש להם מומחיות לחלוק, או שחכמה מסוימת נובעת מלשמוע איך החומר "נחת" עם קבוצה מסוימת של תלמידים. טכניקת הוראה טובה מאפשרת לחברי הכיתה זמן לדיאלוג.
גורם נוסף הוא טווח הקשב. העולם של היום של טלפונים סלולריים, מדיה חברתית, שליחת הודעות טקסט ולחיצה מהירה הביאו למסלולים עצביים משוכתבים ולקיצור טווחי הקשב. פורמט ההרצאות הפך לכלי הוראה הרבה פחות מרתק ויעיל.
המשך מסורת "המורה הרוחני"
אם נסתכל על פרדיגמת ה"גורו" הישנה, נראה שחלה התרחקות מהגישה שהתלמיד הינו בר מזל וברכה למצוא מורה ומסורת מיוחדים/רוחניים, לתרגול הכללה שבו עדיין עשויה להיות הכרת תודה על שמצא מורה אמיתי מורה בעל ידע, אבל גם המסע של התלמיד מוערך ונוכחותו וחוויות החיים שלו תורמים לדינמיקה הקבוצתית. זה מאפשר ללמידה להתקיים עבור כולם יחד. דרך ההוראה ההתייחסותית הזו כוללת את החוויה של התלמידים, במקום הגבהת דמות "גורו" אבהית/אמהית והדחת מסע התלמיד לשוליים.
יש ספקטרום שלם של נקודות מבט ואמונות. מורים כיום יכולים לכלול את כל הקולות ולתמוך בכל אדם לתרגל בצורה משמעותית עבורם. זה טוב להיות מודעים לסביבה שלנו ולקבל את ההחלטות המושכלות שלנו בעצמנו, להסתכל פנימה ולקבוע מה נשמע אותנטי ואמיתי.
כדי לשרת את התלמידים שלנו בצורה הטובה ביותר, הרשו לנו להתמקד כיצד נוכל לעזור ליצור מרחב למידה אמיץ ומכיל לקונדליני יוגה בעולם של היום. שיקלו את הגישות הבאות וראה מה יעבוד (או לא) עבורכם כשאתם מלמדים:
| הוראה היררכית / מלמעלה למטה | פדגוגיה מעגלית/שיתופית |
|---|---|
| סגנון הוראה היררכי / מלמעלה למטה. חלק מהמורים מרצים למשך זמן ארוך מבלי לשתף את הקבוצה | עידוד של למידה קבוצתית בסגנון מעגלי מונחה דיאלוג |
| דמות גורו או מורה רוחני כדמות מרכזית; סמכות המורה אינה מוטלת בספק | העצמתו של התלמיד מודגשת. חשיבה ביקורתית ותשאול מתקבלים בברכה. עושים מאמץ לשמוע את כל הקולות, כך שאף אחד לא ירגיש נדחק לשוליים. |
| דגש על חיצוניות: לבוש, מראה, מספר תלמידים, סטטוס וכו'. | דגש על איך התלמיד מרגיש בפנים; התכווננות לחוכמה הפיזית, הרגשית והרוחנית של האדם |
| הדגשת נתיב או מסורת יוגה אחת כדרך ה"יחידה" או "הטובה ביותר". | גישה פתוחה למסורות אחרות, עם בהירות וגבולות ברורים. בחירה מושכלת; המורה חולק אפשרויות ובחירות ותומך בתלמידים כדי לטפח חוכמה פנימית |
| טריטוריאליות, שבה למורה יש את התלמידים "שלו" ואזור מוגדר והוא נוקט בצעדים לשלוט בגישה של כל מורה אחר. | שיתוף פעולה; הכרת תודה על הקהילה, לא תחרותי; לתלמיד יש אוטונומיה לבחור אצל מי ללמוד. |
| ביקורת על המורה אינה נשמעת או נלקחת ברצינות. חברי הקהילה אינם ששים לדבר או להכיר בעוולות. | ביקורת ודיווחים על התנהגות או פגיעה לא אתית מתקבלים בברכה ומטופלים באמת. דיווחים על פגיעה זוכים ליחס של כבוד. חברי הקהילה מרגישים בטוחים להעלות דאגות. |
כמו בכל אווירת למידה, יש יתרונות וחסרונות לכל אחת מהשיטות. קחו בחשבון שלמבנים היררכיים יש ערך ותורמים ללמידה קבוצתית ויותר מדי למידה מעגלית עלולה להיות מתסכלת גם כן. הנה השוואה:
| היתרונות של פורמט היררכי | החיסרון של יותר מדי הוראה מעגלית |
|---|---|
| כללים ניהוליים ברורים. משתתפים יודעים למה לצפות ומהן הדרישות. | ללא כל היררכיה, התהליך הקבוצתי סובל מחוסר הדרכה או בהירות |
| מומחיות ברורה היא ערך מוסף ללמידה | התלמידים לא יודעים לאן לפנות לקבלת עיצה ותמיכה |
| המורה מחזיק את המרחב של הכיתה ומכבד את מסע התלמידים, תוך מודעות להבדלי האמון. | ללא דמות מרכזית ברורה, תלמידים יכולים לפעמים להרגיש שזמנם מבוזבז על ידי יותר מדי שיתוף קבוצתי ולא מספיק מומחיות של מורה. |
| הזדמנויות לסייווה קיימות והן חופשיות מלחץ. הזדמנויות למלגות או שכר לימוד מדורג מוצעות בבהירות, כמו גם הסכמי חילופי עבודה כתובים. | הגישה של שיתוף פעולה ללא בהירות עלולה להוביל לרגשות של לחץ או אשמה כאשר המשתתפים בוחרים לבטל את הסייווה. חילופי עבודה עלולים להיות מופרכים או לגרום לבלבול, אלא אם כן מנוהלים עם רמה עליונה כלשהי או קבלת החלטות היררכיות. |
| הכרה בשורשים, בשושלת ובמקור התרגול בכבוד. ללמד מתוך זהות חיה או ניסיון עם ענווה. | נטייה להשתמש בחפצים או אלמנטים של תרבות/דת לא דומיננטית באופן שאינו מכבד את המשמעות המקורית שלהם או נותן קרדיט למקור. |