ימיה הראשונים של הקהילה בארץ חלק שלישי

קונדליני מכאן – מגזין פברואר 2011

  דבריה של סימריט קאור (שרית מאור) על משמעות הקהילה בקונדליני יוגה  מאת: קרן מודלין

 סימריט היתה יושבת ראש של עמותת המורים לקונדליני יוגה בישראל במהלך שלוש השנים האחרונות. למרות שהיא כבר אינה ממלאת את התפקיד הזה, ממשיכה סימריט ללוות את המשך תהליך התפתחותה של הקהילה, ולתרום מניסיונה ומעומק חזונה. פגשתי את סימריט לשיחה על השקפותיה לגבי בנית קהילת קונדליני יוגה בישראל, על ראשית הקמת הקהילה, על התהליך המתמשך של חידוד והעמקת החזון, ועל ההשלכות להמשך הדרך.

 השיחה מובאית כאן במילותיה של סימריט:

 "קהילה הינה קודם כל קבוצה של אנשים המגדירה את עצמה כקהילה. בעולמנו, קהילה יכולה להיות פיזית או ווירטואלית. מה שמגדיר קבוצה מסוימת כקהילה הוא ענין משותף או מטרה וזהות משותפות.

משפחות, שבטים, אומות, דתות, הן כולן קהילות. כשברבות מהקהילות אחד הדברים שבהן משתמשת הקהילה ככלי להגדרת זהותה העצמית הוא בידול, ומציאת השונה והמפריד מקהילות אחרות. כל זה הוא לעתים חלק הכרחי כתהליך לימודי. לומדים להיות חומלים, להיות ביחסים של ערבות הדדית, של אחריות משותפת. וזאת דרך  שיש מי שצריכים לעבור לפני שמגיעים אל היכולת הנעלה מכולן: "ראה את כל האנושות כמסדר הדתי הגבוה ביותר" – גורו נאנאק מתוך הג'אפג'י.

 בימים אלה, בעיצומו של שינוי גדול, שינוי אנרגטי- תודעתי- חברתי ,יש לנו אפשרות, ויש גם נחיצות, וקריאה להרחיב את ההגדרה שלנו, ולראות את כל האנושות כקהילה שלנו.

 בעצם, המודעות הזו היא הלב של התרגול של קונדליני יוגה- היכולת להרגיש קהילה עם כל אדם שאיתו אתה נמצא, אפילו כאשר האיטראקציה הינה קצרה מאד. היכולת לראות שהאדם האחר הוא אתה – כל אדם. מדובר באחווה. זאת המטרה של התרגול של קונדליני יוגה. היכולת להיות במרחב הזה. מרחב לב אוניברסלי.

לכן היום, באופן אישי, פחות מענינות אותי הגדרות צרות של ענין מסוים, ויותר מענין אותי להרחיב הגדרות, ולפתוח מרחב של חיבור בין הרבה אנשים שיתכן שהורגלו לראות את עצמם כנפרדים, אך מוכנים לשנות, להתמודד עם השוני, עם מם שהם מגדירים כ"אחר", שרוצים להיות יחד כדי להרגיש את האחווה האנושית, את האחווה עם כל החיים.

 ראשית הדרך:

הוכשרתי להיות מורה בקורס של SKY שבאנגליה בשנים 2004-2005.  מעניין שבדיוק בשנים האלה הגיעו לארץ מספר אנשים שלמדו והוכשרו להיות מורים במקומות שונים בעולם. זה היה פתח בזמן שבו האנרגיה של קונדליני יוגה "החליטה" לעשות עליה…

הדבר העיקרי והמשמעותי בבנית הקהילה היה קיומו של קורס מורים בארץ בחמש השנים האחרונות. הגיעו לארץ גורו דהאראם ודאריל או'קיף ,המורים שהקימו את SKY באנגליה, ועם הרבה אהבה ומחויבות לעזור בבנית קהילה של מורים ומתרגלים באזורינו, הם תמכו, ייעצו, ועזרו להחזיק תהליך יציב וממושך שאיפשר לאנשים לחוות ולעבור תהליכים של העמקה, של ריפוי, ושל מחויבות לדרך.

המקום שבו תמיד היתה ותמיד יש תחושה של קהילה הוא סביב הקורס הזה.

אפשר לראות גם בעולם בקהילות וותיקות של קונדליני יוגה שהלב של קהילות כאלה נבנה בד"כ סביב קורסי מורים – שבהם קבוצת התלמידים עוברת תהליך של גיבוש של זהותם כמתרגלים של קונדליני יוגה. יש קהילות שנבנות סביב למורים מסוימים, קהילות שנוצרות במרכזי יוגה שונים, קהילות שחיות יחד בסוגים שונים של "אשראם", וגם אצלינו- קהילות שנוצרות מתוך שיעורים שבועיים – אין ספק שהישיבה יחד אחרי שיעורים, על כוס תה, אחרי שהזענו, התאמצנו, שרנו, מדטנו יחד- יוצרת מרחב  קהילתי.

עוד מרחב נפלא של קהילה שנוצר כל שנה בקיץ בצרפת, קורה בפסטיבל של קונדלינ יוגה אירופה- שבו במשך שמונה ימים מתאספים מאות רבות של מתרגלים ומורים ויחד מתרגלים, לומדים, משתפים ומתחזקים את המרחב מתוך- "סייבה"- שירות – מדהים לראות מרחב כזב שבו אין אף נותני שירות חיצוניים, והמקום כולו מטופל ומנוהל ע"י אנשי הקהילה, משתתפי הפסטיבל.

 בנית קהילה ארצית

בניית תחושה קהילתית ברמה ארצית דורשת מחויבות, כוונה, מאמץ, וחזון של אנשים רבים. אני חושבת שמה שניסיתי לעשות עד עכשיו, בעזרת כל מי שעזרו בדרך, היתה יצירת תשתית שיכולה להוות בסיס ליצירת קהילה כזו. בתחושתי, לא היה צוות עם מחויבות מספקת להחזיק את החזון יחד, עם ראיה קדימה, "לדורות הבאים".  אלה היו חמש שנים חלוציות- עם הרבה אתגרים, הרבה ניסיונות וטעיות, אך גם עם הרבה הצלחות. וההצלחה הכי גדולה היא זה שהגענו למצב שבו יש היום צוות של אנשים שמחויבים לתהליך(ועד העמותה, מנהלי הפורומים באתר, ועוד מורים ותלמידים) שיכולים להוביל את הקהילה באחריות, ולהצעיד את הקהילה קדימה בצורה חזקה.

בלב קהילה של קונדליני יוגה נמצא הערך של שירות. רק כאשר כל המעורבים בהנהגה ובהכוונה של הקהילה יממשו את הווית השירות במלואה, ללא עירוב של אינטרסים אישיים, וללא מאבקי כוח ומלחמות אגו, אז יכולה להיות תנועה אדירה. אז גם השמים יהיו שותפים לתנועה הזאת.

 חזון ומחויבות

 אלה העקרונות שאני רואה כהכרחיים להמשך התהליך של בניית קהילה, של קונדליני יוגה, או כל קהילה אחרת:

1. חזון – חידוד ודיוק החזון שכרוכים בעבודה דינאמית שמתפתחת כל הזמן.

2. מחויבות- העמקת המחויבות לקיום החזון, להליכה בדרך, לערבות ההדדית.

 ודיוק החזון בהתאם לרמת המחיובות- החזון חייב להיות קשור למציאות-כמה אנשים באמת מחויבים?

3. תקשורת פתוחה ושקופה- הבנה שבנית קהילה דורשת תקשורת פתוחה ועבודה משותפת ברמה אישית ובין אישית. דרושים עיבוד ושקיפות בתהליך שהינו בלתי פוסק.

4. הרבה סבלנות!!!!

 למרות שפרשתי מנשיאה של תפקיד רשמי בעמותת קונדליני יוגה, אני מחויבת להמשיך לייצר מרחב משותף עם אנשים שמבקשים ללכת יחד, לתמוך בקהילת המורים והמתרגלים, וגם להפוך את ביתי ביפו לבית פתוח שבו תהיה פעילות מרובת פנים, אם בצורת קונדליני יוגה, ואם בצורות אחרות, שתוכל להוות בסיס לקיום של קהילה שמבקשת לקחת חלק בשינוי העולמי, שמבקשת לעשות שינוי אמיתי, שמבקשת לראות את כל האנושות כמסדר הדתי הגבוה ביותר."

© 2024 קונדליני יוגה.

בניה - שמרת דיגיטל - מומחה מחשוב ואינטרנט, עיצוב - סטודיו לעיצוב הלית קלכמן