הימים, ימים של חורף קר, ולאחר מספר דחיות סופסוף התחלתי דיאטה של אכילה חד גוונית, אורז ומש, וירקות מבושלים, למשך חודש. אפשר גם פירות בין הארוחות כחטיף. שאלו אותי למה? ובשביל מה? וכמה יוגים אמרו לי שניסו וזה לא התאים להם ומצאתי את עצמי עושה את זה לבד.
האורז והמש לאחר שהושרו, נכנסו יחדו לסיר, לפי ההוראות, קודם המש התבשל ולאחר זמן מה האורז. אחרי שהתבשלו ארוכות, יצא מאכל, עם מראה לא מלבב בכלל וכך גם היה הטעם. מרוב שחששתי שלא יהיה מספיק אוכל, הכנתי כמות אדירה מהמירקם הגושני והדביק.
התבשיל הלא טעים, הכמות העצומה, הדאגה המנקרת שלא יהיה לי מה לאכול, וכאב הראש שבעט, לא ברכות ברקות (כנראה בגלל התהליך שהגוף עבר לגמילה מהקפה ועוד), הקשו על הרצון להמשיך. אפילו ההבנה והנסיון שזה אפשרי וחיובי, ועם מעט סבלנות הכל יסתדר ויהיה בסדר, לא הצליחו להרגיע. תנוחת התינוק, מהווה בשבילי, אינדיקציה ברורה למצב הבטן. ״בטן של חיטה״ ולהיטות שקשה לרסן לכרסם בצקים, מאפים ולחם מכל הסוגים הופכת להרגל כפייתי שמרגיש כדורש ריסון. וחזרה לתבשיל הלא מוצלח.
ובכן, ניסיתי לשנות לו את מצבי הצבירה: למוצק – בצורה של קציצות – שלא הפכו ליותר מידי טעימות. הפכתי את התבשיל לנוזל – מרק בתוספת של ירקות מבושלים, והוספתי את הקציצות למרק, היה אכיל יחסית למוצאו המקורי הנמוך. ומאז ובמשך כל הדיאטה, בישלתי בנפרד אורז, ובנפרד מש עם ירקות. במקום קיצ׳רי הכנתי אורז עם דל וירקות. ובנוסף בישלתי מרק של אורז, מש, וירקות, אותו דבר רק עם יותר מים…
ועם התיבול הדיאטה הפכה לסבירה יותר ואפילו טעימה. אבל, למי שהאוכל הוא עדיין לא רק מילוי הצרכים הגופניים, וכמי שמחפש מפעם לפעם תענוג והנאה באוכל או לפחות – נחמה, פיצוי לכל מיני סבל, צרות, מצוקות. כל היום, ויום אחרי יום רק אורז ודל, ומעט פירות כחטיף, זה לא זה…
אחרי שבועיים, התחלתי לגוון, בגישה לא פנאטית, כמו מעט טחינה כרוטב לדל, אחת לכמה ימים, כרסמתי מעט אגוזים כחטיף יחד עם הפירות. המשכתי לשתות חלב מוזהב, כי זה מתויג אצלי כתרופה… ההקלות הקטנות האלה ואחרות, עזרו לי לא להישבר…
במהלך הדיאטה, באחד מכנסי היוגה, פגשתי את ג׳וטי המלקטת. היא אמרה לי שבחורף האירופאי, אין צמיחה של עלים ירוקים. באירופה, העלים הירוקים יצמחו במיטבם באביב ועל כן, נכון באירופה, לעשות מונו-דיאטה ירוקה באביב. לעומת זה, באזורינו, החורף שופע בעלים ירוקים ואילו באביב העלים מאבדים את הארגיה שהיתה להם בחורף. מבחינת העלים, באיזורינו, עדיף לעשות מונו דיאטה ירוקה בחורף.
מבחינת גופינו, אני לא יודע אם נכון לעשות דיאטה ירוקה בחורף, על אף נוכחותם המיטבית של העלים הירוקים. ואולי כן ואולי לא, תלוי בנקודת ההשקפה ההתיחסות. ואז, חשבתי לעצמי, שאפשר ונכון לארצנו, להוסיף גם עלים ירוקים לדל וביחוד למרק, וכדי שלא לאבד יותר מידי מאיכותם של הירוקים, להוסיף אותם בסיום הבישול למשך דקות ספורות בלבד.
במחצית האחרונה של הדיאטה, כשאפשר היה להבין שהדיאטה לא הולכת להישבר הנפש התרגלה, והגוף התרגל ושניהם הפכו להיות די שבעים ודי מרוצים, ובעיקר רגועים.
סאטווה ?
————————————————————————————————
נחמן רובינפלד מתרגל ומלמד קונדליני יוגה בהרצליה. בוגר קורס מורים לקונדליני יוגה רמה 1 ורמה 2 מטעם KRI
דוא"ל: yoggaru@gmail.com
אתר: yoggaru.wix.com/yoga