קונדליני יוגה בראי היוגה-סוטרה של פטנג'לי

מאת גלי לבנה

אחד הטקסטים המוכרים והפופולארים בעולם היוגה נקרא היוגה סוטרה מאת מחבר בשם פטנג'לי. לטקסט ארבעה פרקים המכילים 196 סוטרות – משפטים קצרים, הדנים במהות היוגה וכיצד ניתן להשיג את מצב התודעה הקרוי יוגה.

בפרק השני ביוגה סוטרה  (סדהנה פאדה), פטנג'לי פותח בסוטרה לגבי מהי קריה יוגה: "יוגה מעשית (קריא יוגה) מורכבת מטפס, שינון (מנטרה או טקסטים) והתמסרות לאל." (יוגה סוטרה   2.1 תרגום: דני רוה), ובהמשך הפרק מתאר גם את אברי היוגה השונים.

בקונדליני יוגה (כפי שלימד יוגי בהג'אן) אנחנו גם כן מתרגלים את הקריה יוגה כפי שמתאר פטנג'לי:

טפס (Tapas) הוא השאקטי, הכוח הפעיל של התרגול. המילה טפס משמעותה סיגוף, כאשר הכוונה היא לתרגול קפדני ורפיטטיבי אשר מטרתו לטהר את הגוף והתודעה, כמו גם לקבל כוחות יוגים מיוחדים. בקונדליני יוגה אנחנו מתרגלים קריות (מילולית משמעות המילה קריה Kriyā היא פעולה) אשר מעלות את אש הטפס ומנקות ומטהרות את הגוף ואת התודעה. גם לחזרה על מנטרות יש פעולה כזו של ניקוי, וגם צ'אנטינג הוא תרגול טפס בפני עצמו.

שינון (מנטרות או טקסטים Svadhyaya) גם הוא חלק מן התרגול, כאשר בקונדליני יוגה אנחנו מתמקדים במנטרות ממסורת הסיקהיזם בעיקר, בחזרה על הג'פג'י (טקסט מאת גורו נאנק) למשל ועוד. החזרה על מנטרות וטקסטים שונים מייצרת אפקט תודעתי שנקרא סימראן – הזכרות. זהו מצב תודעה שנרצה לשהות בו ולתחזק אותו דרך התרגול. מצב תודעה של הזכרות בזהות האמיתי בכל רגע ורגע בחיינו. אפשר להשוות מצב תודעה זה למה שנקרא ביוגה-סוטרה כסמדהי. המנטרות משמשות ככלי אשר דרכו אנחנו יכולים לחבר בין העולמות, בין הסופי לאינסופי, ולשמור על התודעה במצב שמכוון לתדרים מסוימים שאליהם נכוון.

התמסרות לאל (Ishvara Pranidhana) זהו הבהקטי, הדבקות או ההתמסרות של התרגול. ההתמסרות היא אקט שבו אנחנו מכירים בכך שלא כל הדברים בשליטתנו, ושאנחנו יכולים לעשות דברים עד גבול מסוים, אולם לא תמיד תהיה לנו שליטה על התוצאה למשל. במילים אחרות, זוהי התמסרות להדרכה הגבוהה שבתוכנו (ובתוך כל היצורים החיים) או למה שגורו נאנק קרא לו הוקאם – הרצון האלוהי. אצל גורו נאנק, אם כבר, האלוהות היא ויברציה אחת אינסופית יוצרת כל ונמצאת בכל.

מכיוון שאל או אלוהות היא מילה טעונה, חשוב לציין שהטקסט של פטנג'לי אינו טקסט דתי בבסיסו, והדרך שבעצם פטנג'לי מדבר עליה היא דרך שיכולה להראות לפעמים מאוד אתאיסטית. לכן, כאשר אנחנו מדברים על התמסרות  אנחנו יכולים לחשוב גם מעבר להקשרים הדתיים ויותר על למשל ההתמסרות שלנו לתרגול, כאשר לא תמיד אנחנו יודעים מה יהיו התוצאות של האימון המתמיד. גם על מרכיבים אלו דיבר פטנג'לי וכינה אותם אימון רפטטיבי (abhiyāsa) ואי היאחזות או התבוננות מדיטטיבית (vairāgya).

בהמשך הפרק ממשיך פטנג'לי לדבר עוד על הטפס, השינון וההתמסרות כחלק משמונה אברי היוגה (אשטאנגה), ובאופן ספציפי כחלק מן הניאמות, חמשת ההמלצות או כללי מוסר לאלו הרוצים להשיג את הסמדהי, הוא מצב התודעה שבו המתרגל חווה התמזגות מוחלטת עם אובייקט המדיטציה.