בכתבה זו משתפים אותנו קרן מודלין ואורי זיצ'ק, שניהם מורים מוסמכים לקונדליני יוגה כפי שלימד יוגי בהג'אן, בשירות שהם מציעים לקהילות עם מוגבלויות שונות: קרן מלמדת קונדליני יוגה ב"יד שרה", עמותה המטפלת באנשים הסובלים מלקויות ומחלות הגורמות לקשיי תפקוד, ואורי מלמד קונדליני יוגה ב"אנוש", עמותה שמטרתה לפעול למען מתמודדים עם מגבלה נפשית.
שיעורי קונדליני יוגה ביד שרה
מאת קרן מודלין
יום ראשון בבוקר, כולם ממהרים לעבודה, ללימודים, עוד שבוע שגרתי מתחיל. אבל יש כאלו שלא יכולים למהר, שלא מסוגלים לעבוד, ששיגרתם מאד לא שגרתית. מדובר בעשרות אנשים עם מגוון של מוגבלויות שמגיעים למרכז יום של "יד שרה" ברעננה. אנשים בין הגילאים 25 עד 60 שסובלים ממחלות ניורולוגיות שפוגעות במערכת העצבים ושגורמות לקשיים בתנועה, בניידות, בשיווי משקל, בתפקוד ידיים, ולעתים לבעיות ביכולת הדיבור והבנת שפה, ובזכרון וריכוז. המשותף לכולם הינו אובדן היכולת לנהל חיים עצמאיים, בין אם לאחר ארוע טראומטי, כגון תאונה או ארוע מוחי, ובין אם בעקבות מחלה כמו פרקינסון או מחלה ניוונית. חלקם מרותקים לכסא גלגלים, חלקם מתניידים בעזרת הליכון או מקל, אחרים מצליחים לנוע ללא עזרה.
התחלתי להתנדב ב"יד שרה" לפני כחמש שנים, לאחר סיום קורס המורים לקונדליני יוגה. חשבתי שהתרגול של קונדליני יוגה ומדיטציה עשוי להועיל לאלה שסובלים ממוגבלויות גופניות ותפקודיות. ההנהלה והצוות בסניף רעננה קיבלו את ההצעה לשיעור יוגה שבועי בזרועות פתוחות, ועד היום מתאספת כל יום ראשון קבוצה של כ – 12 אנשים לשיעור של תרגול קריות, נשימה ומדיטציה. התרגול נעשה בישיבה מפאת קשיים טכניים של ניידות. בדרך כלל, החדר כבר מסודר לשיעור לקראת הגעתי, ומורגשת ציפייה והתרגשות מצד התלמידים, כמו גיל, שעקב מחלתו הקשה מסוגל לבצע תנועות מקוטעות וקטנות ביותר, אבל שכמעט ורץ לתוך החדר כדי לא להחמיץ את המפגש.
השיעור מתחיל עם התכוונות לעבודה פנימית והתחברות לחכמה האוניברסלית דרך המנטרה Ong Namo Guru Dev Namo. אנו מתרגלים נשימה יוגית מלאה והמודעות לנשימה נמשכת במהלך כל השיעור. תרגילי חימום הינם חלק משמעותי עבור התלמידים, אשר מבלים את רוב שעות היום בתנוחה מוגבלת ואינם מגיעים לתנועתיות מספקת של עמוד השדרה וגפיים. הקריה "Basic Spinal Energy Series" וכן חלקים מ"Flexibility and the Spine" הן קריות מתאימות להגמשת עמוד השדרה. בנוסף עובדים על הגברת הגמישות של המפרקים. במשך השנים תירגלנו מגוון גדול של קריות במטרה להניע את אנרגית הקונדליני, לאזן את הצ'קרות (מרכזים אנרגטיים), לעורר את האנרגיה של צ'קרת הטבור, לפתוח את מרכז הלב. חשוב ביותר הוא תרגול לאיזון מערכת עצבים והבלוטות, עבודה על קואורדינציה של שתי ההמיספרות של המוח, וחיזוק מערכת החיסונית. קונדליני יוגה מספקת את כל אלה בשפע! תרגול פראנאימה (נשימה) תורמת רבות לכולם, במיוחד אלה עם פגיעה במערכת הנשימתית.
מניסיוני ומתגובות התלמידים, יש חשיבות עליונה לתרגול מדיטציה. רוב האנשים נמצאים בחרדה ומתח נפשי עצום בעקבות המחלה, אצל הרוב קיימות תחושות של אובדן יכולת עם רגשות אבל, דכאון וכעס. אחרי התרגול וההרפייה (שכוללת דמיון מודרך לשיחרור כל הגוף, הרגעת הנשימה וכן דמיון לריפוי פנימי), אנו מתרגלים מדיטציה קצרה. רוב התלמידים מאד מתחברים למנטרה , כמו Ra Ma Da Sa לריפוי, Kirtan Kriya עם המנטרה ) Sa Ta Na Ma (תרגול מעולה לקואורדינציה), Sat Kriya' ו Guru Mantra לריפוי הלב. שירת מנטרות (chanting) עוזרת לאלה עם קשיי דיבור והגייה, בשל החזרתיות של המנטרה. תמיד מפליא אותי לשמוע את הקול הצרוד של בני, אדם מבוגר, מרותק לכסא גלגלים, שכאשר הוא מפיק צליל הוא נשמע בדרך כלל כמו נביחה, מתחיל לבטא את הבהרות המנטרה בקולי קולות עם חיוך מאוזן לאוזן.
השיעור נמשך כ45 דקות ואנו מסיימים עם Sat Nam ושירת "שיר השמש" שמהווה הדובדבן בקצפת מבחינתם! השירה מלווה בתנועה וגורמת תמיד להתעלות והתרוממות רוח. אפילו אלה שנרדמים (כתופעת לוואי של תרופות) תמיד מתעוררים לחיים ומסיימים את השיעור עם מבט אחר בעיניהם.
לכבוד כתבה זו אספתי תגובות של משתתפי הקבוצה- שאלתי אותם על תחושותיהם במהלך השיעור ועל השפעת היוגה על חייהם וכך הם תארו את החוויה:
" אני מרגיש מצוין, מאד רגוע"
" שיחרור מכל המטלות ועיסוקים"
" מוריד לחץ מהראש וגם לחץ נפשי"
" מכניס אותך לעולם אחר, עולם טוב"
" היוגה נותנת שלווה פנימית, לא משנה מה קורה מסביב"
" כוון של פעילות בשעות הפנאי"
" השתלבות עם הטבע"
" נותן יותר אופטימיות לעתיד ויותר שמחה"
" הרוגע זה דבר הכי חשוב"
" זאת יוגה עדינה שמתאימה לאנשים כאן"
כל מי שמתנדב תמיד מתאר את השכר שמקבלים כשנותנים לאחרים. המטרה היא לתת ולתרום, ולפתח את הרגישות שלנו כלפי הזולת. בתור מורים או מתרגלי קונדליני יוגה, יש לנו כלי מעולה לחלוק עם אחרים, כלי שיכול לחולל שינוי אמיתי בחיים. אני מזמינה את כולם לנצל את המתנה שקיבלנו ולהעביר אותה הלאה.
קרן מודלין, מרפאה בעיסוק ותרפיסטית באמנות, עובדת עם ילדים ומתבגרים והוריהם בתחום הטיפול ההתפתחותי והרגשי. מורה לקונדליני יוגה עם ניסיון בהוראת ילדים ומבוגרים. תלמידה של חכמת הקבלה.
———————————————————————–
התנדבות במועדון אנוש – מועדון לפגועי נפש
מאת אורי זיצ'ק \ Siri Sadhana Singh
פעם בשבוע, ביום שני בשעה ארבע, אני מגיע למועדון אנוש בכפר-סבא להעביר שיעור קונדליני יוגה בהתנדבות. לבוש בגדים לבנים, מצויד ב- 13 מזרונים אני מגיע למקום שנהפך לחלק ממני ובו אני מרגיש כמו בבית. מועדון אנוש הוא מועדון לאנשים פגועי נפש. אומרים שהחברים במועדון מוכרים לביטוח לאומי כבעלי מגבלה משמעותית. אם לא היו אומרים לי זאת במפורש, ממראה או הכרות ראשונית לא הייתי מנחש, שכך הוא המצב . הפער בין הציפייה לבין מה שנמצא בפועל, הדעה הקדומה וחוסר הפתיחות לקבל את מה שמגיע, הוא אחד השיעורים שלמדתי במהלך השנה שלי במועדון. שיעור אחד מיני רבים שעזרו לי משמעותית במסעי הרוחני.
אחרי קורס המורים הייתה לי תשוקה עזה ללמד. הרגשתי שהיוגה היא חיי וקונדליני יוגה היא הטכנולוגיה שעובדת עבורי ובאמצעותי לאחרים. מועדון אנוש ממוקם בסמוך לביתי ואני חולף לידו כל יום בטיול הבוקר. עם סיום קורס המורים הרגשתי שיש לי מה לתרום לאנשי המועדון וידעתי שאני יכול להיתרם על ידם. באחת מהליכות הבוקר פגשתי את עדי בפתח המועדון. עדי גבר נאה ןחביב, מעל 185 ס"מ גובהו. הוא כבן עשרים וחמש. שאלתי אותו על המועדון וספרתי לו שאני מורה ליוגה. הוא מאד התלהב ועודד אותי להיכנס ולדבר עם האחראית במקום. כך עשיתי ותוך פרק זמן קצר התחלתי ללמד במועדון. משעשע לחשוב שבזכות עדי הגשמתי את שאיפתי ללמד קונדליני יוגה לפגועי נפש והוא לא השתתף באף שיעור.
לקראת השיעור הראשון היו לי לבטים גדולים מה ללמד, איך ללמד ואפילו איך להתחיל את השיעור. המחשבה של תחילת שיעור עם האדי מנטרה הרתיעה אותי. נזכרתי במפגש הראשון שלי עם היוגה. החשדנות והשיפוטיות הציפו את ההכרה שלי אז. אני זוכר את ההלם וההתנגדות שחוויתי במפגש הראשון שלי והתבטאות שלי "שלבוש לבן וטורבן באמצע תל-אביב הוא התנהגות לא צנועה". הפער בין לרצות את הקהל העתידי, לתת לו להרגיש נוח ולייצר אווירה מזמינה הדהדו בראשי. לפני השיעור הראשון היה לי ברור שאני חלק משרשת הזהב וככזה אני מחויב להנחיות החד משמעיות של פרוטוקול השיעור שכולל את האדי מנטרה בתחילת השיעור וכך נהגתי. היו אנשים שנבהלו, קמו והלכו, אחרים נשארו. היום שהקבוצה מונה יותר מעשרה אנשים, אנחנו פותחים את השיעור באמירה משותפת ומרגשת של המנטרה. ריגוש קל עוברי בי שאני כותב שורות אלה ומתחבר לאנרגיה של תחילת השיעור ולסנכרון בין כולם בזכות המנטרה.
אחד הדברים המרגשים שפגשתי במועדון הוא חוסר שיפוטיות של החברים בו. פגועי נפש הם קהל מאד מגוון. טעות להכניס את כולם לאותה כותרת התייחסותית. יש אנשים שעבדו בחברות היי-טק, מורים שעבדו במערכת החינוך, הלומי קרב, ממלחמות ישראל ואנשים שמגיל צעיר נפגעו ולא למדו או השתלבו בחברה ורמת השכלתם נמוכה. בקיצור יש הכל מכל ויש שם משהו מיוחד יש אווירה של קבלה וחוסר שיפוטיות. אני מגיע למועדון קצת לפני השיעור כדי להתארגן וכדי לשוחח עם האנשים. אני רואה את האנשים בשיחות שלהם, בפינת העישון, בשונות שאינה מפריעה לביחד. אני מניח שאותה אנרגיה הקלה עלי לשיר סולו את האדי מנטרה בשיעורים הראשונים לפני שאנשים החלו להצטרף לאמירת המנטרה.
השיעורים במועדון שונים משיעורי יוגה בסטודיו. אנשים מצטרפים ומנסים כי זה זמין ולא בגלל שהם שקלו, בחנו והחליטו. אין חסם כספי להצטרפות וגם לא לעזיבה. הדברים האלה מביאים לכך שגם אנשים שלא מתאימה להם הדרך מגיעים ונחשפים. האנרגיה בשיעור הראשונים הייתה ערבוב של רצינות, התמסרות וחשדנות. התחלופה הייתה גדולה. ההתמדה והאמונה בדרך מאד חשובים בשלבים האלה והאתגר לא קל. אנשים מגיעים עם המון שאלות, ותהיות וכללי ההתנהגות בתוך השיעור לא לגמרי ברורים. היפה בשלב הזה, שהוא מאפשר הסתכלות פנימה והעמקה אישית. בסטודיו אני מורה ויש תלמידים, יש טקסיות ששומרת על המרחב להיות בטוח יותר – יש שאלות שלא נשאלות. החודשים הראשונים במועדון אפשרו לי לבחון את עצמי. שאלות שלא ידעתי לשאול נשאלו בשבילי. נחשפתי והרגשתי יותר את היוגה שפטנג'לי מדבר עליה. את המהות. יכולתי למקם את חשיבות התרגול ומשמעות התרגול בצורה יותר מדויקת עבורי. המפגשים במועדון ומה שביניהם, עזרו לי בחקירה שלי והביאו אותי למקומות עמוקים יותר ומשמעותיים יותר.
עם הזמן התגבש גרעין לקבוצה. השיעורים נהיו יותר מובנים. התחלנו לתרגל קריות בצורה יותר שלמה. בניתי רצף של שיעורים עם תכנים ותרגולים שהאמנתי שמתאימים לקהל פגועי הנפש. התחילו לקרות דברים.
יש לי מזל וזכות גדולה שהתאפשר לי להגיע וללמד במועדון. הגעתי מתוך עמדה של לתת וקבלתי, הגעתי עם עמדה של ידיעה ולמדתי המון.
יוגי באהג'אן אמר שאם אתה רוצה ללמוד ולהעמיק משהו, תלמד אותו – סאט נאם.
אורי זיצ'ק מטפל בשיטת סאט נאם ראסאיין, שיטת 12 השלבים וקונדליני יוגה .