גלגולו של צ'אנטינג

מאת דנה הדר

אני לא יודעת מה אתכם, אבל הדבר שחיבר אותי ועדיין הכי חזק לקונדליני יוגה ומדיטציה, זה המוסיקה שכל כך קשורה בה. לפני 20 שנה בערך, פגשתי לראשונה את התרגול המופלא הזה. הייתי בת 24, עברתי לחיפה לקראת תואר שני, וחברה טובה של אחותי מניו-יורק עשתה קורס מורים. היא היתה מפקססת לנו סטים מהספר של הקורס, לדעתי יש לי עדיין את הפקסים האלה. הייתי מתרגלת במרפסת מול הים ואז הגיעו גם דיסקים עם מוסיקה שסחפה אותי כמו שלא קרה לי אף פעם קודם. משהו שם עבד. אני יכולה לכתוב רק על זה עוד מגילות, אבל הבנתם. החיבור שלי למנטרות ולסאונד שמתלווה אליהן היה מיידי, והדבר הבא היה המשפט שכתב לי גורו דארהם בסיום התרגול שלימדתי בקורס המורים- excellent choice of music. החיבור בין התרגול לקצב הנכון ולסאונד הנכון ובעיקר למנטרה הנכונה הוא מהותי מבחינתי ברמת הדיוק הגבוהה ביותר.

לפעמים אני מרגישה שזה מגיע אלי ממקומות שהם הרבה מעבר לעצמי. כך קרה לי לפני שבועיים בערך כשבמשך שיעור שלם שמענו רק מנטרות שקשורות לגורו גובינדה סינג, וזה היה משהו גדול ממני שפשוט הכתיב את הדרך. ווה הה גורו.

אז מאוד מהר אתם יכולים להבין, התחלתי לשיר מנטרות מבוקר עד ליל. תמיד שרתי, תמיד ניגנתי. תמיד המצאתי שירים ולחנים. יש לי שמיעה כזו שכל דבר שאני שומעת אני יכולה מיד לנגן ולשחזר, אז הדבר הטבעי היה לפנות לאחותי המוסיקאית, מורה לקונדליני יוגה בעצמה, בתחינות שנקים יחד להקת מנטרות. אבל שירי היתה חזק ברוק אנד רול, ועדיין 😊 ואני נשארתי עם החלום והרצון. ואז באו מטופלים, ואז גם ילדים, ותלמידים, ובית וסטודיו ומליון דברים וזהו.

עד ש…אמלי, תלמידה אחת מקסימה ואמביציוזית, שמעה אותי מדברת על העניין הזה של להקת צ'אנטינג והתחילה לגלגל את זה. היא הזמינה חבר טוב שיש לו סטודיו לבניית כלים יחודיים לצלילים מרפאים בסדנאות האמנים, באותו המתחם של מנטרה, הסטודיו שלי, להצטרף אלינו. אנטון הגיע עם סיטאר מוכן לכל דבר. גייסנו גם את שירן, תלמידה מעין הוד, זמרת מוכשרת ברמות אחרות, ויחד איתה הגיעה גם עדן, גם היא עוסקת בפיתוח קול ובניית כלים יחודיים, ומנגנת על תוף מושלם. ואנטון הביא את זנדי, שמנגן על גיטרה והתחבר מייד… ואודי תלמיד מוכשר שמנגן בחליל צד גם הצטרף לא הרבה אחרי. זה היה ממש לפני שהקורונה התחילה לחלחל לעולם, והיינו נפגשים לחזרות שבועיות בסטודיו ואצלי בבית. החזרות היו נפלאות ומצחיקות. נהיינו כולנו מיודדים ברגע, הכל זרם מעצמו. הצגתי לכולם את הלחנים למנטרות שהתנגנו לי בראש והמעבר ממשהו ערטילאי, למשהו ממשי הדהים אותי.

הרעיון היה לנגן בסטודיו שלי בתדירות גבוהה, בערב היחידי שהיה פנוי אז- יום שני. לכן קראנו ללהקה Chanting Monday . הסגר הראשון קטע את החזרות והזרימה שלנו נעצרה. עוד שמרנו על משהו אבל למעשה לכמעט שנה הכל נעצר. והנה עכשיו אנחנו חוזרים לביחד ומתחילים לנגן, בעיקר במקומות פתוחים ובטבע, ויוצרים משהו מלא וממלא מעבר לתיאור במילים…

בכל פעם שנסעתי לטיולים בעולם, חיפשתי ערבי קירטאן של קונדליני, והתגלגלתי לכל מני מקומות עם זה. הרעיון של לשיר יחד עם כל העצמה שהוא מבטא ויוצר, מביא לחיבור כל כך עמוק פנימה וכל כך חזק בינינו ההולכים על שתיים, שאני ממש מאושרת שהתאפשר לי ליצור דבר כזה כאן, קרוב לבית.

אז אם בא לכם לשיר את המול מנטרה, או סאט נראיין או ווה הה גורו ווה הה ג'יאו ועוד, אפשר לעשות את זה עכשיו יחד, ואנחנו הכי נשמח.
אמלי דמתי- קולות, אנטון קורן- סיטאר, אודי ילון- חליל צד, עדן חרמוני- קולות ותוף, גיא זנדמן (זנדי)- גיטרה, שירן פדידה- קולות, דנה הדר מורט- לחנים קולות והרמוניום.

סאט נאם

תודה שקראתם, ותודה ליעל שביקשה שאכתוב כמה מילים (יצאו כמה וכמה מילים…) זו היתה לי חוויה והזדמנות להביט על הדרך שלנו…