ימים קשים עוברים עלינו. ימים של אובדן דרך, ימים של אובדן משמעות, של בלבול ושל אובדן הבית שהכרנו.
בתוכי אני בוכה. בתוכי אני צועקת. מה קורה כאן ?! אני לא מבינה. אני לא מכירה את ביתי יותר. משהו גדול ונורא לא מסתדר לי פתאום בין עולמי הפנימי לעולמי החיצוני.
בוקר בוקר אני קמה ומתמסרת אל תרגול היוגה והמדיטציה שהפך להיות חלק כל כך אהוב מהיום שלי. אני מתיישבת על המזרון הסגול בצד המיטה, ליד השולחן העגול הקטן שעליו אבנים טובות ותמונות של גורו רמדאס ויוגי באג'ן,קושרת את המטפחת הלבנה לראש, מצמידה ידיים אל החזה ובאותו רגע אני עוברת למקום המופלא הזה שלא קשור לזמן וחלל למקום שבו אני מרגישה את החיבור לאנרגיה עתיקה ומלאת חוכמה. מקום בטוח ונעים. ואני מתמסרת לנשימות עמוקות של אנרגית החיים, הפראנה שממלאות את גופי בחיוניות ובאור. מתמסרת למתיחות של כל שריר ושריר בגופי. זה פשוט מענג להרגיש את הגוף כל כך מכוון.
ויש את הדבר הזה שקוראים לו החוש השישי, האינטואיציה, שאני מרגישה כמה היא מתרחבת מיום ליום. זאת הרגישות המעודנת לראות ולהתפעל מהניסים הקטנים שנמצאים סביבנו. זה לחשוב על מישהו ולקבל ממנו טלפון באותו הרגע. זה לדעת בדיוק ובבהירות מה קורה בדיוק בין המילים ומתחת למילים בתקשורת עם אנשים.
האינטואיצה שלי היא המחוון הרגשי שלי.וכשמשהו לא בסדר אני מרגישה את זה חזק בתוכי. ועכשיו משהו לא בסדר. עכשיו העולם בחוץ משתקף אלי רע ומלא אלימות ושנאה.
אני לומדת על חוקי היקום האנרגטים ואני מבינה שדרך הסתכלות חיובית על העולם, העולם באורח פלא משתקף בחזרה באופן חיובי. אני מבינה שיש לי דרך להשפיע על המציאות שלי. ופתאום המציאות החיצונית השתנתה. פתאום הלכי רוח שבעבעו מתחת לפני השטח פרצו ועלו למעלה וסחפו את כולנו בגלים של שנאה ואטימות ורוע וקנאה. ואני לא מצליחה להבין. איך זה קורה. האם טעיתי? האם יש משהו שאני לא עושה נכון? למה העולם שבחוץ משתקף לי אכזרי ורע כשבתוכי אני מרגישה אהבה.
ואז דיברתי עם אלוהים. וזה מה שאלוהים אמר.
אנשים רבים עכשיו נמצאים בבלבול בכאוס ובחוסר איזון.
ואת, את כמו אי קטן בים. יש לך את האהבה שלך יש לך את האמת.
אל תטעי. אל תתני לזרמים הסוערים לסחוף אותך רחוק.
עמדי עם שתי רגלים יציבות על האדמה והשאירי את הראש זקוף ואת הלב פתוח.
אל תאבדי תקווה גם כשרוחות סוערות בחוץ. בסוף הסערה תשכך ושוב תוכלי להרגיש שלווה בים של אהבה.
היי שקטה
אל תתעסקי במהומה שבחוץ.
היא לא שייכת לך.
תני לסערה לשכוך
תני לאמת להתגלות.
יש רק אמת אחת
וכולם יהיו שותפים לה במוקדם או במאוחר.
זכרי , זה לא שלך. תרשי לעצמך להתנתק ממה שלא נעים לך. תפיצי את האהבה שלך סביביך בקטן, היכן שאת יכולה, לא יותר מזה.
יש אנשים סביבנו שאינם מכירים באמת.
יש אנשים שמקדשים אדמה ואבנים וכוח.
אך הקדושה האמיתית נמצאת ברוח.
הרוח האנושית האצילה הטובה והנדיבה שתוליך אותנו אל מקום מבטחים.
עוד יבואו ימים טובים.
עוד נדע להושיט יד לאחינו שזקוקים לעזרתנו.
וכשרעש המרגמות ידום וכלי המלחמה יונחו
יגיע זמן נתינה, זמן אחווה זמן לאחוז ידיים
זמן להקים בית חדש על חורבות הבית שנהרס
בית של אהבה של סובלנות של חמלה ואחווה.
בית של שלום לכל לאום ולכל אדם באשר הוא אדם.
ומאז אני משתדלת להרגע ולא לקחת את זה באופן אישי.
כי מה שטוב לאלוהים טוב גם בשבילי.
——————————————————-
הדס חיה בתל אביב. אמא לשני ילדים מקסימים.
עובדת כבר 25 שנה בדיבוב סרטים מצויירים באולפני אלרום.
טכנאית במאית מתרגמת ועכשיו מנהלת הפקה.
סיימה את קורס המורים הראשון לקונדליני יוגה בישראל .
מתרגלת יוגה באופן קבוע ומלמדת כשצריכים החלפה.