עפ"י מצגת זום מתאריך 29.1.22 שניתנה ע"י רוב זייבל מטעם KRI, סיכום ועריכה: ליאת מנג'יב גיא
המצגת היא תמצית של מחקר אקדמי בשם "השורשים וההקשר של קונדליני יוגה על-פי יוגי בהג'אן" (1) שנערך באוניברסיטת לויולה מרימאונט (Loyola Marymount) בקליפורניה על-ידי רוב זייבל (Rob Zabel), מורה לקונדליני יוגה בלוס אנג'לס מזה 10 שנים, במטרה להתחקות אחר המקורות של הקונדליני יוגה עפ"י יוגי בהג'אן ("קונדליני יוגה"). במשך שנה שלמה של מחקר, זייבל למד טקסטים של חוקרים אחרים, תרגם טקסטים וראיין מורים ומתרגלים. הוא בחן את הנוכחות ההיסטורית של יוגה בסיקיזם וערך סקירה מפורטת של המורים המוצהרים ולא מוצהרים של יוגי בהג'אן והשפעותיהם על הלימוד שלו.
הצורך במחקר עולה לאור העובדה שהאותנטיות של הלימוד של יוגי בהג'אן מוטלת בספק. על פניו זה נראה כמיש-מש של הינדואיזם, סיקיזם ותורות של העידן החדש ביחד עם תרגול של יוגה פיזית, מסורתית וחדשה. כשהוא נשאל על מקורות הלימוד שלו, יוגי בהג'אן הצהיר שהוא מקושר ל'שרשרת המוזהבת', שושלת טנטרית אותנטית של מורים סיקים לקונדליני יוגה. הוא נקב בשמו של הזארה סינג (Hazara Singh) כמורה שחנך אותו לטנטרה הלבנה, אולם שנים קודם לכן נקב בשמו של מורה אחר, וירסה סינג (Virsa Singh). מנגד, ישנה תפיסה רווחת (ומוטעית, לפי זייבל) שהיוגה בכלל מנוגדת בהגדרה לסיקיזם. אם כך, מי היה יוגי בהג'אן? מי היו מוריו? האם היוגה שלימד מגיעה ממסורת עתיקה, האם היא תוצר של העידן החדש, או משהו אחר לגמרי? האם היוגה היא הינדית? האם היא דת? אלו השאלות ששעליהן מנסה מחקר זה לענות.
רוב זייבל הוא חוקר עצמאי שאינו מייצג את KRI, אך זוהי KRI שנתנה את חסותה למצגת מתוך ההבנה עד כמה חשוב להיות מודעים למקורות של "קונדליני יוגה" ולדבר עליהם. מאחר שאנו מגדירים את הקונדליני יוגה כ'היוגה של מודעות', מן הראוי הוא שנהיה מודעים למה שמתרחש ונוכל לדבר על זה בפתיחות. המחקר התחיל ב-2019, לפני הפרסומים על התנהגותו של יוגי בהג'אן. עם המשבר שנוצר בעקבות התפוצצות הפרשה התעוררו ב-KRI שאלות ארגוניות עמוקות לגבי הדרך הנכונה שבה יש להמשיך. מה שמחייב לימוד ושקיפות נוספים ומחזק את הצורך בחקר האותנטיות של "קונדליני יוגה" והצורך לבחון מה נותן לה את התוקף שלה.
ההקשר ההיסטורי: סיקיזם ויוגה
בתקופתו של גורו נאנק, קבוצת היוגים הדומיננטית ביותר בצפון הודו הייתה ה"נאת" (Nāth jogīs) שהתייחסה לאל שיווה ותרגלה סידהה יוגה, כלומר ניסיון להגיע להארה ולהשיג כוחות על-אנושיים. התרגול היה מבוסס על האתה יוגה אך כלל גם הרבה טקסים ופולחנים. הסיקים הראשונים התנגדו לתרגול הזה ומכאן נולדה הגישה בסיקיזם האורתודוכסי של איסור על תרגול יוגה ונולדו אגדות רבות על יריבות בין גורו נאנק והיוגים הסידהים. גורו נאנק התנגד לאותם ההיבטים בתרגול שנעשו למען החיצוניות ופולחן הגוף. הטקסים הרבים, לדעתו, התרוקנו מהמשמעות האמיתית של דבקות באל ונעשו מתוך אמונות טפלות ומניעים של אגו. הוא גם התנגד לחיי הפרישות של היוגים הסידהים וחשף את חוסר התוחלת שבהם.
נראה שהדחייה של היוגה לא הייתה מוחלטת אלא רק של אותם החלקים שלה שנתפסו כאגואיסטים ולא מוסריים. למעשה, המחקר ההיסטורי מצא עדויות רבות על מיזוג והצלבה בין האמונות היריבות לכאורה. בהמנונים של גורו נאנק יש שימוש רב בטרמינולוגיה של יוגה עם התייחסות לאנרגיות של שיווה ושאקטי. ישנם אזכורים של מדיטציות על הצליל האוניברסלי, ה"נאאד", המוכרות היטב להינדים שתרגלו טנטרה. גם בשורשי השפה הפאנג'בית ניתן למצוא מילים שמגיעות מה"נאת".
במציאות ההיסטורית, הגבולות בין סיקיזם, הינדואיזם ויוגה היו כנראה נזילים מאוד והתחילו להיות ברורים יותר רק ב-200 השנה האחרונות בעת התחזקות השלטון הבריטי בחבל פאנג'ב. כיוון שהבריטים התייחסו לסיקיזם כחלק מההינדואיזם נוצר צורך אצל הסיקים (וגם אצל ההינדים) לבדל את עצמם כדת נפרדת עם תרבות ייחודית. אז נראה שחלק גדול מהיריבות, לכאורה, נולד מאינטרסים פוליטיים תחת השלטון הקולוניאליסטי.
אם כך, לא זו בלבד שיש יוגה אצל הסיקים אלא אף שהמחקר מצביע על שתי מסורות שונות. האחת היא האודאסיס (Udāsīs), כת של יוגים מייסודו של סירי צ'אנד, בנו של גורו נאנק. האודאסיס מתרגלים האתה יוגה עם השפעה ברורה של ה"נאת" יוגה.
במקביל נוסדה מסורת של לוחמים המתרגלים קונדליני הנקראת "שר" (Sher) או "סינג יוגה", שהתחילה מגורו גובינדה סינג, הגורו העשירי, וקיימת עד היום. קהילה זו תרגלה ומתרגלת אומנויות לחימה, מדיטציות ועבודה עם ה"נאאד", כלומר עם צלילים ומנטרות. גם הטנטרה הלבנה ועמה התפקיד של המהאן-טנטריק, שייכים למסורת זו.
מקורות הלימוד של יוגי בהג'אן: המורים וההשפעות
כידוע, על-פי הצהרותיו של יוגי בהג'אן, סמכותו כמאסטר של "קונדליני יוגה" ניתנה לו מעצם שייכותו למה שהוא קרא "השושלת המוזהבת" (The Golden Chain) של מורים. ייתכן ששם זה נלקח ממונח באותו השם שהיה נפוץ בכת המיסטית המוסלמית "נקשבנדי" ותיאר את אופן העברת הידע ממורה לתלמיד החל מהנביא מוחמד עצמו. הנוהג של התייחסות לשושלת עתיקה של מורים הוא נוהג נפוץ ומקובל בעולם היוגה אצל מורים רבים והוא נועד לתת את הגושפנקה האותנטית ביותר, הגושפנקה האלוהית, להוראה שלהם. טענה כזו, בדומה לטענה שהידע התקבל בתקשור מרוחו של גורו גדול או מרוחו של אווטאר (התגלמות אלוהית בבן אדם), זה משהו שאי אפשר לבדוק מבחינה היסטורית או מדעית. אי אפשר לתקף או להפריך טענות מסוג זה, ועל כן קשה לערער עליהן.
סאנט האזרה סינג. עפ"י עדותו של יוגי בהג'אן, זה היה המורה הראשון שלו. היה זה מנהיג רוחני ידוע בהיסטוריה של הקהילה הסיקית, עם הילה של מסתוריות סביבו שייתכן ונוצרה כדי להפוך את האיש למיתוס. הדמות החצי-אגדית הזו היא אולי הכי קרובה לגלם את הרעיון של השרשרת המוזהבת. האזרה סינג נבחר להיות המהאן-טנטריק על-ידי מועצת הזקנים הסיקים שהופקדה על שמירת מסורת התרגול של שושלת ה"שר". מעט מאוד ידוע על קשריו של יוגי בהג'אן עם האזרה סינג ועל הדרך שבה הגיע לשאת בתואר של המהאן-טנטריק, אך העובדה ההיסטורית היא שהאזרה סינג מינה כיורש תלמיד אחר שלו, טיבטי בשם לילאנפו. נוצר קרע בין יוגי בהג'אן והאזרה סינג, ועל יוגי בהג'אן נאסר לדבר על קשריו עם מורה זה עד למותו
בשנת 1972. אולם כבר לפני מותו של האזרה סינג, יוגי בהג'אן הכריז על עצמו כמאסטר הטנטרה הבא ונימק זאת בכך שלילאנפו העביר לו את התפקיד. עד היום לא ידוע אם יוגי בהג'אן אכן מונה באופן לגיטימי או שהוא אימץ לעצמו את התואר כדי לבצר את סמכותו.
מה שכן ברור הוא שהקריות הרבות שיוגי בהג'אן לימד שואבות השראה רבה מה"שאבד קרייה" המקורי, סדרה של חמישה תרגילים שהאזרה סינג לימד. חלק גדול מהטרמינולוגיה של "קונדליני יוגה", המנטרות והעבודה עם ה"נאאד", ביחד עם תרגילים פיזיים שהגיעו מאומנויות הלחימה – כל אלו אכן מתייחסים למסורת התרגול של ה"שר".
סאנט וירסה סינג. עובדה מעניינת ביותר היא שיוגי בהג'אן קם עם ההצהרה הזו לגבי האזרה סינג רק אחרי שנוצר קרע בינו לבין מורה מוצהר אחר שלו, וירסה סינג, בשנת 1971. היה זה מיסטיקן סיקי שהתייחס למסורת של האודאסיס. הוא התנגד לתרגול פיזי והטיף לדבקות ב"נאם" וללימוד רוחני אזוטרי. העדויות חלוקות לגבי מה שקרה עם וירסה סינג, אם הקרע היה על רקע אידיאולוגי, פיננסי או אישי. מה שידוע הוא שהקרע היה מכוער וסופי ולאחריו יוגי בהג'אן כבר לא שייך את עצמו למורה זה.
וירסה סינג טען שקיבל את הידע על התרגול שלו ממקור רוחי, כלומר דרך מדיטציה וחזיונות על פגישות עם גורואים כמו למשל סירי צ'אנד, גורו גובינדה סינג וגורו נאנק. זה לא היה נדיר שמיסטיקנים מזרמים שונים רבים היו מנסים ליצור קשר עם מורים ברוח או עם מאסטרים נעלים דרך חזיונות (תקשור) ואף השקיעו מאמצים רבים על מנת להגיע לזה: מדיטציה, צום, עבודה פיזית קשה וכן הלאה. אצל ההינדים זה היה נפוץ ובוודאי שאצל היוגים הסידהים. לפי עדותו העצמית, גם יוגי בהג'אן התנסה בחזיונות כאלו זמן קצר אחרי שעזב את האשרם של וירסה סינג. באופן ספציפי, יוגי בהג'אן סיפר על פגישה דרמטית כזו עם גורו ראם דאס שהעניק לו את המנטרה "גורו גורו וואהה גורו גורו ראם דאס גורו". אין סמכות יותר חזקה למורה מאשר הטענה לקשר ישיר עם מקור אלוהי. אולם כיוון שאי אפשר לבדוק את זה, לא ידוע אם סיפורו של יוגי בהג'אן אכן קרה או שהוא פשוט המציא את זה.
דירנדרה ברמצ'ארי (Dhirendra Brahmachari). ייתכן שיוגי בהג'אן לא הסתפק במה שלמד אצל שני המורים הסיקים שלו או שהוא שאף להרחיב את התרגול שלו לכדי יוגה אוניברסלית יותר, החוצה דתות. ידוע שלמד גם אצל דירנדרה, מורה הינדי מפורסם שהיה המורה ליוגה של אינדירה גאנדי ואביה, נהרו. דירנדרה התייחס למסורת ההאתה יוגה של הסידהים. גישתו הייתה של יוגה "רפואית", תרגול פיזי פרגמטי-מדעי למען הבריאות וללא זיקה רוחנית. ההשפעות הניכרות של דירנדרה על "קונדליני יוגה" הן האסאנות של ההאתה יוגה, שימוש נרחב בחזרות על תנועות פשוטות בסנכרון עם נשימה, והתרגול המוכר לנו כ"נשימת אש" (אם כי דירנדרה לא היה היחיד שלימד טכניקה זו). עם זאת ההשפעה הגדולה ביותר, אולי, של הגישה המדעית כביכול על קונדליני יוגה הם הרעיונות של חיים בריאים ושיווק חכם. זה מה שאפשר להנגיש את היוגה כטכנולוגיה אוניברסלית, לא דתית וגם לא רוחנית, עבור העולם המערבי.
מורים נוספים. יוגי בהג'אן היה בקשר גם עם סוואמי שיבננדה (Swami Sivananda), רופא הינדי ומורה ליוגה בגישה מדעית. כמו דירנדרה, גם שיבננדה הכניס הרבה מהרעיונות של ה"איור-ודה" ללימוד שלו, מה שבא אח"כ לידי ביטוי מפורש ב"קונדליני יוגה" כטכניקות לחיים בריאים ומאוזנים יותר. מורים נוספים שניתן להזכיר כבעלי השפעה על יוגי בהג'אן הם פרמהנסה יוגאננדה (Paramahansa Yogananda) וסוומי דב מורטי (Swami Dev Murti).
השפעות נוספות על "קונדליני יוגה"
באופן מסורתי יוגה נלמדה בפורמט של אחד על אחד ובסודיות. המעבר המודרני לתרגול פתוח של יוגה בקבוצות גדולות מיוחס להשפעה של שיעורי הספורט והתרגול הצבאי שהביא עמו הכיבוש הבריטי אל הודו. השפעה נוספת על השינוי הזה הוא תרגול אומנות הלחימה הסיקית, ה"גטאקה" (gatkā), המהווה חלק ממסורת היוגה של ה"שר" ונלמדה בבית הספר של האזרה סינג. גם תרגול זה נערך בקבוצות גדולות.
באשר לקונדליני: השימוש בקומבינציה של טכניקות גופניות ורוחניות הכוללות נשימות מיוחדות והדמיות במטרה להעלות את אנרגיית הקונדליני דרך ערוץ האנרגיה הראשי של הגוף, דומה במידה רבה לטכניקה הבודהיסטית הנקראת "טרולקור" (trulkhor). מדובר בתרגול עתיק שעד לא מזמן נשמר בסודיות. ייתכן שסודות ה"טרולקור" חלחלו להוראה של הזארה סינג דרך תלמידו הטיבטי, לילאנפו, ומשם – גם אל יוגי בהג'אן.
לסיכום. כאמור, על פניו נראה שמה שיוגי בהג'אן לימד הוא תערובת של טנטרה הינדית ביחד עם מנטרות סיקיות, כשאת כל זה קושר יחד חוט של פילוסופיית העידן החדש. אבל המציאות מורכבת יותר ורבת ממדים. ניתן לומר על ההאתה יוגה, המייצגת העיקרית של היוגה המודרנית, שהיא הופשטה מהסממנים הפילוסופים, התיאולוגיים והכיתתיים של העבודות הטנטריות העתיקות. היוגה נעשתה פתוחה, נגישה ואוניברסלית, ועל כן הניסיון של חוקרים מסוימים לשייך סוג יוגה זה או אחר לדת או לתרבות אלו או אחרות הוא מופרך.
המשמעויות המסורתיות של מושגים מרכזיים ב"קונדליני יוגה" כגון טנטרה, קונדליני וקרייה, עברו הרבה מאוד שינויים ותהפוכות מאז העידן העתיק. שינויים שהתחילו עוד לפני יוגי בהג'אן. נראה, אם כן, שיש עדיין קיום לרעיון של השרשרת המוזהבת של מורים, אך פחות כשרשרת לינארית ויותר כרשת שמשתרעת לא רק אחורה וקדימה בזמן אלא גם לצדדים, חוצה מסורות ודתות. ההיבט המיסטי של "טוהר" הידע הנשמר בשושלות הוא מאפיין חשוב לקהלים הפנימיים של אותן שושלות, אך בדרך כלל לא משמעותי לכל מי שמחוץ לקבוצה הסגורה הזאת של "מאמינים".
רוב הסיכויים הם שגם המורים של יוגי בהג'אן הכניסו ללימוד שלהם סטיות מהידע ה"טהור", כל אחד בדרכו ולפי הבנתו והשפעותיו. כיום כבר אי אפשר לשים את האצבע היכן התחילו השינויים, אם על-ידי יוגי בהג'אן או אצל מוריו. נראה, ש"קונדליני יוגה" היא טכנולוגיה ייחודית בפני עצמה, המורכבת ממגוון ההשפעות הרחב על יוגי בהג'אן ונולדה דרך הפילטר של הבנתו וחוויותיו האישיות.
Rob Zabel, Bhajan’s Yoga: The Roots and Context of Kundalini Yoga As Taught By Yogi Bhajan (2021)
Deslippe, Philip. From Maharaj to Mahan Tantric: The Construction of Yogi Bhajan's Kundalini Yoga