ימי בין המיצרים 2023

ברגע השיא של ההצבעה בכנסת על עילת הסבירות הייתי בקלאב מד בטורקיה. מעלי בער במשך שלושה ימים הר. אצרף תמונה. במקביל בארץ, בסטודיו שלי, קרו אינספור תקלות. מורים לא הגיעו לשיעורים ולא עדכנו. תכניות לא פורסמו. אירועים בוטלו. לקוחות כעסו, אנשי צוות כעסו, מורים כעסו. ביום ההצבעה חמישה לקוחות ביטלו מנויים. ואני בקלאב מד ומעלי הר בוער. 20 מסוקים ושני מטוסי כיבוי אש יורדים אל הים, כל הזמן, מטר ממני, אוספים מים ושופכים על ההר, וההר עודנו בוער.
שלחתי הודעה לצוות. ביקשתי מהם שלא יטפלו בשום אדם לגופו של אדם. מורה לא הגיע לשיעור? להמשיך הלאה. לקוח ביקש לבטל? לבטל ולא לשאול כהרגלנו מדוע. רשמתי להם שאנחנו בימים שבהם יש הרבה טעויות ואין מרווח נפשי להכיל טעויות וזה מעגל שמניע את עצמו. ביקשתי שנקבל שהימים הם קשים ולא נקבל בתוכם שום החלטות גדולות.
כמובן, כמו כל מים על אש, חלק מהצוות שלי כעס עלי בחזרה. נשמתי עמוק.
אחרי יום וחצי, כמות העשן גדלה. העשן נכנס לחדרים דרך פתחי האוורור של השירותים. דווקא כשיש צורך גדול לנשום, יש מחסור באוויר נקי. חוסר הוודאות הקשה גם הוא. האם העשן מתחזק מכיוון שמכבים את האש? או אולי מכיוון שלא משתלטים עליה? כל שנותר לעשות היה לקחת את הילדים לבריכה, להתבונן במראות מעוררי השתאות ולחכות לראות מה יתפתח.
ברגעים היסטוריים באמת, כאלו אשר קובעים את פני התקופה, כמעט ובלתי אפשרי לזהות מה קורה תוך כדי תנועה. גם גדולי התומכים ברפורמה יודו, שצירוף נסיבות ייחודי מאד, כמעט בלתי נתפס, חיבר את הפאזל של הממשלה הנוכחית לכדי הרגע הנוכחי. הפאזל הזה הזכיר לנו שיש אנשים מהפכניים בעולם. אנשים שאכן רוצים לשנות סדרי עולם. ובחפזונם, כי גם הם הבינו שיש להם רק הזדמנות אחת כזו, הם עוררו את מה שאולי ייזכר כתנועת המחאה המוצלחת ביותר בתולדות ישראל, או אולי ייזכר כפתיחתה של מלחמת אזרחים שתסיים את הריבונות השלישית של העם היהודי, או אולי ייזכר כרגע שבו מדינת ישראל שינתה את פניה לשבעים השנים הבאות, או אולי יתברר כרגע שבו התאפסנו על עצמנו והגדרנו חוקה. או, סביר להניח, שיקרה משהו אחר. אין דרך לדעת. ועדיין, יש החלטות. יש דילמות. יש פעולות ממשיות שיש לעשותן.
ואיך מלמדים יוגה בתקופה כזו ? מלמדים רכות. מלמדים בהירות. מלמדים הרפיה. מלמדים חדות. מלמדים הקשבה. מלמדים ענווה. מלמדים לחוש את הבסיס. מלמדים לחוש את הרוח. מלמדים את מה שיאפשר לאנשים לנוע. מלמדים את מה שיאפשר לאנשים לעמוד. מלמדים התמסרות לשלווה, מעניקים התמסרות למתח. ומרחב לאהבה. ומרחב לכעס. ומרחב לאהבה. ונראות והכרה. בזהות ובעצב. ואהבה.
מאיר

© 2024 קונדליני יוגה.

בניה - שמרת דיגיטל - מומחה מחשוב ואינטרנט, עיצוב - סטודיו לעיצוב הלית קלכמן