בליל מותו של אבי, הבית היה מלא חברים שבאו להיות עם אמי ואתי. הם מילאו את כל החדרים ולכן מצאתי את עצמי שוכבת ערה במיטה שלו. חצי ישנה חצי הוזה, ראיתי מראות ושמעתי קולות.
ואלה הביאו אותי לחזור וללמוד את סיפורי אליהו הנביא. ש"עלה בסערה השמימה". במשך כמה שנים ליקטתי סיפורים ופרשנויות בספרים, מגזינים, ספריות, הרצאות…
מה יש בו באליהו? נביא זעם קנאי, איש בעל רעמת שיער וזקן ארוך, מדבר עם עורבים, מחייה מתים, שולט באש, ומצית אותה במילה. היחיד מכל הדמויות התנכיות שמאז שעלה בסערה השמימה הוא נוכח כל-כך בחיי עם ישראל. עד בברית המילה, אורח כבוד בליל הסדר, מלמד את המקובלים הגדולים, מופיע לצדי דרכים, בבתי עניים, מדריך ומציל. מורה שקוף….
מזכיר לכם מישהו?
Ong Namo Guru Dev Namo
"אני קוראת לאנרגיה היצירתית האינסופית, אני משתחווה למורה השמימי" אנחנו קוראים בתחילת כל תרגול של קונדליני יוגה. קוראים לחכמה הפנימית ולהדרכה הגבוהה, קוראים למורים שלא בגוף, למדריכים מהמרחב המעודן, לשושלת המורים המוזהבת.
בשביל יוגי בהג'אן, המורה השקוף היה גורו ראם דאס. הגורו הסיקי הרביעי(מתוך עשרה), שהוכתר בחייו כשומר של הראג' יוגה. היוגה המלכותית, היוגה של המודעות. וכמה מאות שנים אחרי מותו, התגלה ליוגי בהג'אן, הגורו ששערו ארוך וזקנו מפואר, ולימד אותו את סודות הקונדליני יוגה, פתח לו שער לספריות של מידע מעודן, שלח אותו למלא את ייעודו ולחלוק בפתיחות ובחופשיות את הידע הסודי הזה. וכך זכינו.
אני לא טוענת שגורו ראם דאס הוא אליהו. הרטט של סיפור חייהם שונה מאוד. שונה כמו השוני בין אש למים. גורו ראם דאס לא הצית אש, הוא מצא מים מרפאים. הצביע על מעיין של מים שסביבו נבנה המקדש המוזהב. מיכל של נקטר.
אבל בעיני, בליל הסדר האיכויות שלהם מתמזגות.
השושלת היהודית והשושלת הקונדלינית מתמזגות לשושלת אנושית אחת. אנחנו שותים ארבע כוסות. מתמלאים מהבסיס אל הצ'אקרה הרביעית, מרכז הלב, הידוע גם בכינויו גביע התפילה. מרכז הלב, המחבר הוויה אינסטינקטיבית, חייתית, של שלוש הצ'אקרות הנמוכות, והוויה מעודנת וגבוהה, של שלוש הצ'אקרות הגבוהות. המרכז של המימוש האנושי, של חוויה אנושית שיש בה מן החיה ומן המלאך, אבל יש בה בגדולתה בעיקר לב. לב שמכיל, שחומל, שאוהב.
והכוס של אליהו שם. מלאה בתפילה. מודעת למעודן. פתוחה לקבל את הנוכחות. ללמוד את ההדרכה.
מי ייתן ויהיה ליבנו חזק ונוכח, מכיל תפילה, מכיל ריפוי. מי ייתן והאש והמים שבנו יתאזנו בהרמוניה. מי ייתן ונזכה לביקור של המורה המעודן, מי ייתן ונהייה קשובים להדרכתו. מי ייתן ונזכור את האפשרות של היציאה מהמים הצרים אל גביע התפילה עם כל נשימה ונשימה.
חג חירות שמח!
—————————————————-
שרית מאור Simrit Kaur מתרגלת יוגה מ1997. מלמדת קונדליני יוגה מ 2005. הייתה יו"ר עמותת קונדליני יוגה ישראל בשנים 2007-2010. מנהלת ומלמדת את קורס המורים של עלי קונדליני בישראל. מלמדת קורסי מורים רמה 1 ורמה 2 באירופה ובישראל. חולקת באהבה את הידע הקדוש והעתיק הזה, מתוך הבנה ברורה של הנחיצות של טכנולוגיה רוחנית אפקטיבית בזמנים של מעבר ושינוי תודעתי.
054-4457103