מהו חודש אוקטובר עבורי

מאת מרים אמרביר סולומון

חודש אוקטובר מצוין כחודש המודעות לסרטן השד. הנושא נוגע אצלי בשני מישורים, במישור האישי ובמישור המקצועי.

באוקטובר 2020 אובחנתי עם גידול סרטני בשד ימין, הגידול היה בשלב התחלתי אך לא קטן כל כך והוגדר כאלים. הסיבה שהלכתי להיבדק היתה בגלל כאב וצריבה באזור. יש מן סברה כזו שאומרת שלא מרגישים גידול סרטני, שהוא אינו כואב, אז זהו שלא, אני הרגשתי אותו מאוד ויש לכך סיבה.

הרופאים אמרו שעלי למהר ולהוציא אותו, לעקור את הצמח משורשו.

ואני נדמתי דום, לא זזתי, סטטית. עסקתי בעיקר בלהבין מה קרה כאן.

רופאי המשפחה, הכירורגים והאונקולוגים דאגו מאוד וגם חשבו שכדאי שעובדים סוציאלים ידברו ויבררו מה לא בסדר איתי, למה אני לא מקשיבה להמלצתם. במקום זה פניתי לדרך שאני מכירה מקרוב, רפואה שמכונה אלנטרנטיבית בפי רבים, אך בעיניי היא אינה אלטרנטיבה לדבר, זו דרך לריפוי. בחנתי את האפשרויות השונות הקיימות בארץ לריפוי וטיפול הוליסטי. קראתי את הספר המסע ועברתי מספר סשנים עם מטפלים, יצאתי להתבודדות במדבר לשם הסתכלות פנימה, קיבלתי ברכות לריפוי, עסקתי בהמון יוגה לניקוי המערכת הלימפתית, טופלתי באמצעות צמחים מעולם האירוודה, עשיתי ניקוי רעלים וטופלתי בדיקור באופן קבוע.

אך שתי התחושות המרכזיות שליוו אותי היו בושה ופחד. בושה על כך שעל פי דעתי, ניהלתי עד לשלב זה חיים די בריאים, תזונה, פעילות גופנית וצמיחה רוחנית, אז איך יתכן שזה קרה לי.

ופחד של מה יקרה אם….מי ידאג לילדים? אני באופן אישי לא פוחדת מהמוות עצמו אך כן היתה בי הדאגה של מה יהיה איתם.

המחשבות האלו ליוו את תהליך הריפוי, והעיבו עליו.

בסופו של דבר הופנתי לאונקולוג שנחשב בקרב מטפלים לאדם שמקורב לרפואה ההוליסטית והוא עצמו עוסק ברפואה אנטרופוסופית, הוא דיבר בעיקר להגיון שלי ואמר: כל מה שאת עושה נהדר ומצוין אבל אין לך דרך לדעת האם זה גורם לאיזשהו שינוי משמעותי ואת לוקחת סיכון להתפשטות נוספת.

בינתיים, בבדיקות נוספות שעשיתי התגלה כי הסרטן התפשט, לפי הגדרות של הרופאים, לבלוטות הלימפה שבבית השחי. לאחר חשיבה ולחץ שהופעל על ידי גורמים שונים, החלטתי לעבור ניתוח להסרת הגידול שיחד איתו באופן אוטומטי הסירו גם את בלוטות הלימפה הנגועות,

בפברואר כשבועיים לאחר יום הולדת ה-50 שלי, שבו גם שינתי את שמי וחזרתי לשם שאותו קיבלתי בלידתי. הוצאו מגופי גוש ומספר לא מצומצם של בלוטות לימפה. לאחר שהתאוששתי מהניתוח, ההתאוששות כללה תחושת נימול לכל חיים בזרוע ימין, זריקות למניעת זיהום ומכיוון שהניתוח נעשה בהרדמה כללית, זמן ההתאוששות לקח זמן רב.

חזרתי אל המנתח שציין כי נשארו כמה מילימטרים של הגידול בשד ועל פי דבריו, את זה נוכל ל"סדר" באמצעות הטיפולים שאעבור בהמשך, הוא לא ידע כי לא היתה בכוונתי להמשיך בטיפולים ביולוגים, הקרנות או כימו אלא לחזור לדרכי הרפואה ההוליסטית זו שתימצא נכונה עבורי.

חזרתי אל האונקולוג שהפנה אותי לניתוח והוא לאחר בדיקות דאג לציין כי אין לי צורך בכימו, בגלל הורמונים שליילים שאינם מגיבים לכימו ועלי רק לעשות סדרה של הקרנות וטיפולים ביולוגיים. הסברתי לו שאין בכוונתי להמשיך בדרך זו וכאן דרכנו נפרדות, אמרתי שאמשיך לעשות בדיקות תקופתיות. אני לא אוסיף לכם פרטים רבים ואציין כי הוא לא אהב את זה בלשון המעטה, לצערי הוא עבר לדבר על כך שאחוזי הסיכוי שלי לגידול נוסף יעלו בעקבות החלטה זו. הנתונים שלו התבססו על נתונים סטסטיסטיים ללא הסתכלות עלי כאדם פרטי. אמרתי לו שאני מבינה את דאגותיו ובכל זאת אני ממשיכה בדרכים שנכונות לי.

לאמר את האמת בשלב זה לא ממש ידעתי כיצד ואיך אני ממשיכה אך סמכתי שהדרך תתגלה בפני.

עברו להם מספר ימים וחברה ל"פשע", כזו שעברה בעצמה דבר דומה חשפה אותי למה שנקרא ה'רפואה הגרמנית החדשה'. נתקלתי בשם עוד לפני כן, באחד הספרים שסקר את סוגי הריפוי השונים לסרטן בארץ, ואומר שהסתקרנתי מאוד. את המידע היא קיבלה בצורת לימוד עם רופאת משפחה שעוסקת בתחום, מטפלת ומלמדת אותו כבר כמה שנים שמה Tatiana Lagransky. קול פנימי מיד אמר לי שאני חייבת להצטרף וללמוד על זה יותר והצטרפתי לקבוצה של מתרפאות ולמדתי איתן על הרפואה הזו.

ואלו הנושאים העיקריים שהרפואה החדשה עוסקת בהם:

  • אירוע שקורה בחיינו שאינו תאונה או התערבות חיצונית (כמו ניתוח) ואנו מושפעים ממנו באופן דרמטי וטראומטי נחשב לאירוע הגורם להתחלתה של תוכנית ביולוגית.
  • תוכנית ביולוגית מתחלקת לשני שלבים עיקריים, השלב החריף שקורה מיד עם האירוע ולאחריו, עד שהאירוע מסתיים מבחינתנו.
  • האירוע יתחיל תוכנית ביולוגית רק במידה והאירוע היה עבורנו אירוע מפתיע, טראומטי והוא מתבטא בגוף, במוח ובנפש בו זמנית.
  • לאחר שהאירוע הסתיים עבורנו התוכנית תעבור לשלב הבא, הנקרא שלב ההתאוששות, בשלב זה בגוף נוכל לראות סימפטומים.
  • הסימפטומים יעברו תת שלבים, יתכן שלב כמו שלי של תחושת צריבה וכאב, זהו שלב שנקרא אפיקרסיס והוא בדרך כלל שלב קצר אך כואב או קשה ביותר, והוא משולב עם תוכנית נוספת.
    אם קשה להתגבר על הכאב כדאי לתמוך בו במשככי כאב, מנוחה, קור או חום בהתאם לצורך או בכל טיפול שמרגיע נפיחות או כאב.
  • שלב ההתאוששות הינו זמן שבו הגידול גדל עד לסיומו של החלק הראשון של השלב, תלוי באורך השלב החריף, אם המצב חזר כמה פעמים, הגידול לא יסיים את גידולו וימשיך לגדול.
  • במידה ואין חזרות, בקטריות או וירוסים יגיעו אל הגוף על מנת לטפל בגידול ויתכן אף חום בשלב הזה, הרבה פעמים יקרה מצב שתינתן כאן אנטיביוטיקה לטיפול באותם חידקים ואז לתהליך יקח זמן ארוך יותר עד לסיום, כי הגורמים המסיימים את התהליך, החידקיים, הוחלשו.
    אך עדין הגוף ידע להמשיך בתהליך ולסיימו לבד, הגידול אם לא נאכל על ידי החידקים יתעטף במעין מעטפת ולא יגדל יותר. בבדיקות הבאות הוא יראה כציסטה או גידול שפיר או אפילו צלקת קטנה במידה והחידקים סיימו את עבודתם.
  • אירוע יכול להיות מקרה שקרה לנו, מחשבה שחלפה בראשנו, מצב שנכפה עלינו וכו'.

לכו להיבדק, אם קיים צורך, בדיקה במגע שלך ושל רופאה ואף אולטרסאונד יכולות להיות מספקות אם אין ממצאים מחשידים.

אם בבדיקות מקיפות יותר אתן מגלות גידול בגופכן דעו מה זה אומר, שעברתן תהליך חשוב והסימפטומים שכעת נראים בגוף אומרים שסיימתן את התהליך ופתרתן את האירוע או איך שהוא מכונה ברפואה החדשה קונפליקט. חשוב להבין מה היה האירוע שקדם לגילוי הגידול, יש דרכים לעשות זאת וזה עוזר בקיצור התהליך ואף למנוע חזרה של קונפליקט דומה וזאת באמצעות שיטות שונות של טיפול.

בקליניקה שלי אני רואה את עוצמת החשיבות של הידיעה, אצל הנשים שמגיעות לליווי, שבעצם הגידול גדל לאחר שהקונפליקט נפתר. הידיעה שפתרנו בעצמנו דבר כלשהו וגם שלא נגרום לכך שבעקבות הידיעה על גידול סרטני נייצר קונפליקט חדש, במקרה של גילוי סרטן השד, יכולה להתחיל תוכנית חדשה הנוצרת בעקבות ירידה בערך עצמי, או פחד ממוות מעצימה את המלווה.

הסיבות לכך שקונפלקטים משניים של ירידה בערך עצמי מופיעים מכיוון שאני יכולה לחוש לא שווה מספיק בתור אישה, הידיעה שהשד שלי לא יראה אותו דבר, אהיה מצולקת, נשים שעוברות טיפולים חושבות על השיער שילך לאיבוד ועוד, ירידה בערך עצמי נקשרת עם בלוטות הלימפה, זוכרות בסיפור שלי לאחר הגילוי נמצאו גרורות בבלוטות הלימפה הן נקשרות לאובדן הערך העצמי שלי בעקבות הגילוי.

יש נשים שמגלות מאוחר יותר שיש להן גידול בריאות וזה קשור לפחד ממוות בשל הקשר האוטומטי שאנו עושות גילוי סרטן למוות ואז אנו מפחדות מכך שהוא יקרה.

המלצה שלי שתפו אנשים חיוביים ואנשים שמאמינים ותומכים בכן ובדרך שאתן בוחרות, תמיד טוב להיות מוקף בתמיכה ובחשיבה חיובית.

ידע הוא כוח, צאו ועשו מחקר משלכן על דרכי הטיפול השונות שקיימות היום בארץ ובעולם, לעיתים נשים שגרות בפריפריה אינן נחשפות למידע מתקדם בשיטות טיפול שקיימות במרכזים גדולים יותר.

במידה ונמצאו לכן גרורות בבלוטות הלימפה, בדקו עם הרופא או המטפל שלכן מה המשמעות ואם אין חובה להסיר וזה יכול להסתיים בטיפול אל תמהרו או אל תאשרו באופן אוטומטי להסיר, כי זו פעולה של אל חזור הבלוטות לא יגדלו מחדש.

המספרים שהרופאים מספרים לכם עליהם מבוססים על מחקרים, כסף רב מושקע בחקר הסרטן על מנת למצוא לו מענה ולכן ישנם כל כך הרבה מספרים וסטטיסטיקות, אך יש משהו אחד חשוב שאינו קיים בסטטיסטיקות וזה מספר האנשים שמצליחים לרפא את עצמם. אדם שהצליח להירפא בעצמו נחשב לנס רפואי ברפואה המערבית, אך זה לא נותן תקווה לנשים לנסות מכיוון שהן מפחדות שהנס לא יקרה להן.

אני מאמינה באדם וביכולת שלו לדבוק במטרה ולרפא את עצמו אם זה מה שהרופאים מכנים נס, אז שיקרא נס.

ולסיום התוכניות הביולגיות שקורות לנו כל הזמן בחיים, אינן כאן כדי להכשיל אותנו, הם כאן כדי לעזור לנו להתגבר על אירועים בחיים, לנסות ולהתמודד איתם כל פעם בצורה טובה יותר על מנת שנגדל ונתפתח בתור בני אנוש.

במאמר הבא אתן פירוט מהן הסיבות לגדילת גידולים בשד.

© 2022 קונדליני יוגה.

בניה - שמרת דיגיטל - מומחה מחשוב ואינטרנט, עיצוב - סטודיו לעיצוב הלית קלכמן