מאת סיגל לוי
בשיא האביב, מעט לפני חג הפסח, אידה רובין פתחה את ליבה וביתה בפני מורי העמותה. הבית, בישוב כרכום אשר ברמת הגולן, מעל הכנרת, הוא בית מרווח, מארח ומסביר פנים, בנוף מהמם. לצערי, מלבדי, נרשמה רק עוד מורה נוספת, ולכן כל אחת מאיתנו צרפה גם תלמידה. נוצרה קבוצת נשים מקסימה, נעימה ואינטימית.
לא הייתה לנו תוכנית מוגדרת מראש. המטרה הייתה החברותה, השהייה בצוותא, הקהילה והתירגול.
החיבור הראשוני למי שאנחנו, היה דרך הטבע. יצאנו לטיול ולטבילה בירדן ההררי אשר למרגלות הישוב כרכום. האביב קישט את ההרים במלוא פריחתו.
באופן דומה למה שהיה מתרחש בקורסי המורים, בישלנו ביחד את מה שנאכל. אני הייתי בדיאטה ירוקה, ונתתי את הצבע למרבית המאכלים. מלבד סלט עשיר, הכנו גם פיתות מכוסמת ירוקה, עדשים ופשטידה בה שילבנו גם עלי חובזה אשר קטפנו בטיול ומגינת התבלינים האורגנית של אידה. את ההכנות ליוו קולה של אידה השרה מנטרות ונגינתה בשלל הכלים המיוחדים כמו הפנטם והדיג'. מובן שהטעם היה של מעדני מלכים שבושלו באהבה רבה…
בסיום הארוחה, הסחנו הנומרולוגיה היוגית, ועל משמעותו של כל אחד מעשרת הגופים. כמובן שכל אחת הסתקרנה לדעת מה מספרים לה המספרים ביחס לעצמה…
בבוקר, השקמתי קום והתחברתי לזום לקבוצת הסהנגט שלנו, קבוצת מורות נפלאה המתרגלת סדהנה בזום בחינם, יום יום, מאז תחילת הקורונה. תוך דקות הצטרפו אלי לתירגול כמעט כולן, כשמסביב זורחת השמש ובהדרגה עולה האור.
לכולנו הייתה תחושה שעוד לא מצינו את הטבע. יצאנו לשוטט בשדות הבר הפורחים מחוץ לישוב. היופי היה מרהיב. התיישבנו לנו על אבני בזלת ואז באופן ספונטני, התחלנו לשיר את הג'פשי סאהיב. פשוט, בזרימה, בהרמוניה עם הטבע…
אחרי ארוחת בוהריים נפלאה, נפרדנו לשלום, מלאות מן החיבור, החברותא והתירגול המשותף. בימים אלה, בהן חיבורים רבים האם וירטואלים, אין כמו מפגש, שיח, תירגול ומגע אנושי. תודה אידה שאיפשרת לכל זה להתרחש, ומחכים לראות עוד מורים נהנים מהטוב הזה בעתיד…
וכמו שאידה תמיד מזכירה לנו בנוכחותה הצבעונית, בכליה המרטיטים ובסיפוריה המצחיקים, אל תקחו את עצמיכם יותר מדי ברצינות…