מתוך הרצאה של יוגי בהג׳אן ב- 3 באוקטובר 1996. להרצאה המלאה הכנסו לקישור
תרגום: נחמן רובינפלד
איש אחד פגש באדם קדוש ואמר לו, "אדוני, אני לא מאושר."
והקדוש ענה לו, "זה רק קארמה"
שאל אותו האיש, "אדוני, מה זה קארמה?"
והקדוש השיב, "אתה לא מאושר, זה קארמה"
האיש הביט בהשתהות לצדדים ואמר, "אולי לא הבנת את השאלה שלי"
"אז מה השאלה שלך?"
"אני לא מאושר."
"עניתי לך, זה קארמה"
"איך אני יכול להתפטר מהקארמה?"
"לך לאן שהוא ותשיג לך דהרמה"
"אדוני, לא הבנתי. מה זה דהרמה?"
"דהרמה זה כשאתה עונה לקול הפנימי שלך"
"איפה הקול הפנימי שלי?"
"זה דבר מאד מעודן, קוראים לו תודעה"
"נכון, יש משהו מאד צנוע, יפה וקטן בתוכי שאומר לי, אבל הוא חלש מאד, אני לא רוצה לשמוע אותו"
"זוהי התודעה. אין אף אדם שיכול לחיות מבלי שהמצפון שלו מדבר"
"אדוני, המצפון שלי מדבר אבל אני מתעלם ממנו"
"זה האגו. האגו, הוא מקומי, רק בשביל זמן ומקום. אבל אתה לא זמן ומקום. אתה אטמן, אתה לא נולד ולא מת. באת מאינסוף, מלא-ידוע, אתה עובר דרך הידוע, להתמזג בלא-ידוע. ואם אתה רוצה להתמזג בלא-ידוע צריך שתהיה לך דהרמה".
"אדוני, שמעתי שיש תודעה ואני צריך לשמוע אותה. האם יש דרך שאני אוכל להבין את זה בשפה שלי?"
"כן, האם אנשים מדברים אליך? הם שואלים אותך משהו?"
"כן, שואלים".
"זוהי 'קריאה'. בכל רגע בחיים האל יכול לדבר דרך כל דבר. מהאבן, מהעץ, מבן אדם, מציפור. כל אלה זה האל. אם אתה יכול להבין שמשהו קורא לך, תשיב בעצמה, תענה בחסד, זאת דהרמה"
האיש עזב את הקדוש והלך הביתה, אשתו שאלה אותו "איפה היית?"
והאיש ענה, "פגשתי אדם קדוש"
"ולמה הלכת לפגוש אדם קדוש?"
"הייתה לי קריאה שעלי ללכת לפגוש אדם קדוש, לכן הלכתי".
"אתה שוכח שאני אשתך? גם לי יש קריאה אליך, העבודה כאן עדיין לא הסתימה"
"זה נכון, אבל, הייתי חייב ללכת".
"אתה מבין את הקריאה שלי?"
"כן, זה נכון", הוא ענה לה.
ואז הבן אמר לו, "הבטחת ללכת איתי, ולא הגעת, איזה מין אבא אתה?"
וכך, דבר אחד ודבר אחר וכל מיני דברים התחילו לבקש ממנו תשובה, לשאול אותו שאלות, לבקש ממנו לעשות דברים. הוא טיפל בהם והלך שוב לאדם הקדוש ואמר לו, "אדוני, הלכתי ובאתי ואני לא יודע איזו קריאה – היא איזו קריאה. אתה אמרת, יש קריאה, יש קריאה פנימית ואני הגעתי הנה. עכשו יש קריאה פנימית שקוראת לי לרוץ, ובאתי הנה שוב בגלל שכולם קוראים לי ואני לא יודע מה לעשות"
והאדם הקדוש אמר לו, "כשאנשים קוראים תענה להם עם חיוך. תעלה את המודעות שלהם, זה יעלה את המודעות שלך פי כמה"
והאיש חזר הביתה ואשתו אמרה לו, "שוב נעלמת לנו"
והוא ענה, "הו, יקירתי, זה היה כל כך נעלה והלכתי לשם לבדוק מתי אני יכול להביא גם אותך"
"מה היה שם?"
אני חוויתי והרגשתי כמו… כמו… " והוא הכניס את כל הפנטזיה לתוך המילים שאמר.
והיא אמרה, "בוא נלך לשם, עכשיו"
והוא אמר, "לא, לא, לא. קודם אני צריך לעשות משהו בשביל הבן שלנו."
והוא עשה בשביל הבן, ואז הבן שאל אותו "למה כל כך מאוחר?"
והוא ענה לבן, "התמלאתי בהרגשה של חיבה רבה. פגשתי אדם קדוש והתרוממתי, הרגשתי מוערך. אתה לא יכול להבין את זה, בן".
והבן אמר, "אבא, אני גם יכול לבוא?"
לאחר כמה ימים הוא לקח את המשפחה שלו לאדם הקדוש. האדם הקדוש חייך.
"או, אתה מחייך" אמר איש המשפחה.
"כן, לזה קוראים סאד סאנגט. לזה קוראים קהילה. אם חושבים על זה, זה התרוממות, אתם באתם, ואחרים יבואו עם ההרגשה הפנימית, ובתמורה, תמצאו שיש משהו יותר טוב עבורכם, גבוה מכם.
זוהי גאולה, זוהי תקומה.