עשרת הגופים – השוואה עם תורות אחרות של גופים מעודנים

ביוגה אנו עוסקים גם בגשמי וגם באנרגטי. האנטומיה היוגית מספרת שאנו מורכבים מרצף של גופים מעודנים, אנרגטיים ברמות דחיסות משתנה אשר מחברת בין הרוח והחומר. לכל גוף כזה יש מאפינים שמיחדים אותו. זו תפיסה שמנוגדת לחלוטין לתפיסה הדיכוטומית המערבית/מדעית שמפרידה בין גוף ותודעה.

בלימוד של הקונדליני יוגה אנחנו מתוודעים אל עשרה גופים שמהווים את העצמי. הלימוד נמצא בפרק 16 של ספר הלימוד של קורס מורים רמה 1.

עשרת הגופים הם:

1. גוף הנשמה
2. תודעה שלילית
3. תודעה חיובית
4. תודעה ניטראלית
5. גוף פיזי
6. קו הקשת
7. הילה
8. גוף פראני
9. גוף מעודן
10. גוף קורן

לכל גוף מיוחסת סגולה שמקושרת לאחד מעשרת הגורואים של הסיקים. לכל גוף מיוחס ביטוי חיובי כשהגוף חזק וביטוי שלילי כשהגוף חלש. לכן מוטל עלינו המתרגלים לחזק ולאזן את הגופים, כדי שלא יתגשם בנו הביטוי השלילי. כמו שאפשר לחוש, הצורה שבה מועבר הלימוד של קונדליני יוגה היא קצת טיפולית, וגם ביקורתית ושיפוטית, במובן שמזהים אצלך משהו שהוא "לא בסדר" ודורש תיקון.

לרוב הלימוד של היוגה יש שורשים בכתבים יוגיים עתיקים: האופנישדות והיוגה סוטרה של פטנג'לי. מה אומרים כתבים אלה לגבי הגופים האנרגטיים?

ספר שיצא ב 2013 סוקר את התורות השונות (עתיקות ומודרניות) לגבי הגופים המעודנים – The subtle bodies. זהו ספר ראשון אקדמי במהותו שמנסה לסקור וליצור בהירות סביב המושג גופים מעודנים והתרגולים והמנהגים הקשורים אליהם במגוון רחב של חברות.

בספר מתוארת ההתיחסות המוקדמת ביותר לגופים מעודנים אשר נמצאת בטאיטיריה אופנישאד (Taittiriya Upanisad) שמתוארכת מהתקופה של 500 שנה לפס"נ. שם מופיע בפרק 2 סעיפים 1-5 הסיפור המוכר על בריגהו שפונה אל אביו ורונה ומבקש: אדוני, למדני על ברהמן. האב שולח אותו לעשות מדיטציה וכל פעם בריגהו חוזר עם תובנה לגבי גופים או עצמיים עדינים יותר, שכל אחד מהם מעוצב כמו בן אדם ומתפשט מעבר זה שלפניו. גופים אלה מוכרים כחמש הקושות:

1. העצמי הפיזי, הגוף שנוצר מן החומר/המזון (אנה-מאיה)
2. העצמי שמהותו כוח החיים (פראנה-מאיה)
3. העצמי שמהותו מנטאלית (מיינד) (מנו-מאיה) – התפיסה האינטלקט, הזיכרון, הדמיון, הרגש
4. העצמי שמהותו התבונה המתבוננת (הצופה) (ויג'ננה-מאיה)
5. העצמי שמהותו אושר (אננדה-מאיה)

בכתבים מאוחרים יותר מהתקופה הוודית חמשת הגופים הם כמו עטיפות שעוטפים את המהות הכי פנימית שהיא "אטמן" – הנשמה.

המסורת הטנטרית, ההינדית וגם הבודהיסטית ייחסה חשיבות מרובה לגופים המעודנים ולתרגולי היוגה שיש להם פוטנציאל להתפתחות רוחנית. אולם בטנטרה אנו רואים בעיקר התיחסות לערוצים  – הנאדיס והצ'אקרות, ולכן זה פחות קשור לדיון שלנו כאן.

בעברית יש כמה מילים שמתיחסות לחלקים שאינם פיסיים של העצמי: נפש, רוח ונשמה.

בקבלה ישנו מודל של חמישה "גופים מעודנים" הנקרא בראשי תיבות "נרן-חי":

1. נפש
2. רוח
3. נשמה
4. חיה
5. יחידה

אם ננסה למצוא הקבלה למודל הקושות של היוגה, נשמה הכי קרובה לאטמן, הנפש שקשורה לתפקודי ההישרדות הכי קרובה לפראנה-מאיה, הרוח קשורה לרגשות ולמחשבות והכי קרובה למנו מאיה, יחידה היא הדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר ועל כן הכי מתאים להשוות אותה לאננדה-מאיה, וכך נשארנו עם חיה אל מול ויג'ננה מאיה, למרות שהתיאור שלהן פחות תואם.

עדיין זה מעניין לראות את הדמיון וההקבלה בין המודל ההינדי והמודל הקבלי יהודי.

בעת החדשה, בעיקר עם התפשטות האימפריה הבריטית להודו, המערביים התחילו לפגוש את המושגים הרוחניים מהמזרח. ב 1875 הוקמה האגודה התיאוסופית, שהביאה את הרעיונות האלה לתודעה של מעמד הביניים המערבי.

על פי התפיסה שמוצגת ע"י התיאוסופיים, הגוף האנרגטי מורכב משבע שכבות או מעטפות, שלכל אחת מהן יש חפיפה עם השנייה וגם מתרחבת מעבר לה. החומר העדין של כל גוף נבדל בצפיפות ובמרקם האנרגטי שלו, כאשר הגוף הפיזי – החומר, הוא האנרגיה בצורתה הצפופה ביותר. על פי המודל הזה אין הבחנה בין חומר פיזי "גס" לרוח "מזוקקת", אלא הם במהותם אותה אנרגיה שרוטטת בדרגות שונות של עוצמה ו"טוהר".

התפיסות האלה המשיכו להתפתח בחשיבה המערבית. בשנת 1988 יצא ספרה רב המכר של ברברה ברנן: ידי אור מדריך לריפוי באמצעות שדה האנרגיה האנושי. בספר זה בפרק 7 מתארת ברנן את שדה האנרגיה האנושית שהיא מכנה הילה. בעבודתה כיועצת ומרפאה ברנן הבחינה בשבע שכבות של ההילה, כשכל שכבה מקושרת לצ'אקרה תואמת. שבע השכבות הן:

1. הגוף האתרי, מקושר לצ'אקרה הראשונה ולתפקודים פיסיים וחישה פיסית. הגוף הזה מורכב מתבנית שריג או קווי אנרגיה שעל פניהם מעוצב ומעוגן החומר הפיסי של רקמות הגוף.
2. הגוף הרגשי, מקושר לצ'אקרה השניה, לרגשות ולתחושות. הצורה שלו עורבת אחר המתאר של הגוף הפיסי והמבנה שלו נזיל, הוא נראה כעננים צבועים של מהות חומרית עדינה הנמצאת בתונעה מתמדת. הצבעים נעים בין גוונים צלולים וזוהרים לבין גוונים כהים ועכורים, בהתאם לרגשות שיוצרים אותם.
3. הגוף השכלי, מקושר לצ'אקרה השלישית, משויך למחשבות ותהליכים שכליים. בתוך שדה זה ניתן לראות תבניות מחשבה.
4. הגוף האסטרלי, מקושר לצ'אקרת הלב, והתפקוד שלו קשור לאהבה. דרך השדה הזה עוברות האנרגיות של מערכות יחסים ונוצרים מיתרים המחברים ביניהם.
5. גוף התבנית האתרית, מקושר לצ'אקרת הגרון. כמו שהגוף האתרי הוא תבנית של הגוף הפיסי, התבנית האתרית היא כמו תבנית תשליל של הגוף האתרי. היא מקושרת לצליל ולמילה.
6. הגוף השמימי, מקושר לצ'אקרה השישית ומשויך לאהבה שמימית הרואה בכל צורות החיים ביטויים יקרי ערך של האלוהות. זו הרמה שבאמצעותה חווים אקסטזה רוחנית. זו השכבה הרגשית של הרמה הרוחנית.
7. הגוף הסיבתי, מקושר לצ'אקרת הכתר. זו השכבה השכלית של הרמה הרוחנית וקשורה לתבוניות. הוא נראה כמו ביצה שמקיפה את כל שאר השכבות, ומנצנץ בזוהר זהוב.

במאמרי המשך נתעמק בחקר של כל אחד מעשרת הגופים ונראה את ההתאמה בינו לבין מושגים מהלימוד של היוגה ומתורות יותר מודרניות של גופים מעודנים.

 מקורות

1. Samuel, Geoffrey, and Jay Johnston. 2013. Religion and the Subtle Body in Asia and the West: Between Mind and Body. Routledge Studies in Asian Religion and Philosophy; Abingdon and New York: Routledge. [Google Scholar]
2. ברברה ברנן, ידי אור מדריך לריפוי באמצעות שדה האנרגיה האנושי
3. KRI International Kundalini Yoga Teacher Training Level 1 Textbook