כחלק מתהליך הכשרת המורים לקונדליני יוגה, התבקשנו לבחור דיאטה למשך 40 יום. במקרה הזה הכוונה בדיאטה היא לא משטר תזונה על מנת לרזות, אלא רכישת הרגלי תזונה כדרך חיים.
את קורס המורים סיימתי לפני כ-5 שנים, אבל תקופת הדיאטה והחיים שלאחריה חיים בתוכי כאילו רק אתמול סיימתי 40 יום של אכילת אורז וירקות, לארוחת בוקר צהרים וערב.
כשדיברו על הדיאטה בקורס לא חשבתי שאעשה אותה. מראש הייתי רזה מדי למבנה הגוף שלי, פחדתי לאבד עוד משקל, וחוץ מזה אני מכורה לשוקולד ולא ראיתי את עצמי שורדת יום שלם בלעדיו…
מה שגרם לי בכל זאת להיכנס לחוויה הלא פשוטה והמרתקת הזו היה משפט של המורה שלי, גורו דארם. הוא אמר לנו שאין דרך נכונה להיות יוגי, שהוא לא מתכוון להגיד לנו לעשות מקלחת קרה כל בוקר, להיות צמחוניים או לעשות מדיטציה כל יום… הוא רק רוצה שננסה את זה פעם אחת ואז נבחר, שנדע איך זה מרגיש לעשות מדיטציה אחת במשך 30 יום, שנדע איך מתנהל יום שהתחיל במקלחת קרה, ומה קורה לגוף כשאוכלים את אותו הדבר במשך 40 יום.
אז התחלתי. מתוך 3 דיאטות שהוצעו לנו (דיאטה ירוקה שבה אוכלים רק דברים ירוקים, דיאטה המורכבת מפירות,ירקות ואגוזים, ודיאטה המורכבת ממאש, אורז וירקות מבושלים) בחרתי בדיאטת המאש, גם כדי להרזות כמה שפחות וגם כי זו דיאטה מקרקעת וקצת קרקע אף פעם לא יכולה להזיק.
התבשילים הראשונים יצאו דייסה מוזרה של אורז, מאש וירקות ועשו לי בחילה נוראית כשנאלצתי לאכול אותם לארוחת בוקר, וגרמו לי כמעט לבכות כשפגשתי אותם שוב לארוחת צהרים ליד הסנדביצ'ים העסיסיים של חברי לעבודה, והשוקולד… אוי השוקלד… כמה התגעגעתי אליו… ככה זה נמשך כמעט שבועיים שבהם הייתי עצבנית עצובה ובעיקר אומללה.
לאט לאט המצב השתפר, למדתי לבשל את התבשיל בצורה ראויה למאכל (הסוד הוא לבשל את כל אחד מהמרכיבים בסיר נפרד ורק אחר כך לאחד אותם), התחלתי להנות מתחושת השליטה שקבלתי על החיים שלי בזכות הדיאטה. פתאום הייתי מעורבת במה שקורה לי, לא חטפתי אוכל בהיסח הדעת אלא השקעתי זמן ומחשבה בדאגה לאוכל שאני מכניסה לגוף שלי. והכי חשוב, מתוך הכעס והעצב שהשתלטו עליי הבנתי כמה תפקידים יש לאכול בחיינו שלא קשורים לסיפוק הצרכים הפיזיים של הגוף. זיהיתי לפחות 10 סוגי אכילה שלא הייתי מודעת לקיומם, ולאופן שבו הם מנהלים את חיי. זיהיתי אכילה של מבוכה, ואכילה של עצבים, אכילה לצורך חשיבה, אכילה שיוצרת אחדות, ואכילה שיוצרת נינוחות… שמתי לב כמה פעמים אנחנו אוכלים כי לא נעים לנו להגיד לא, וכמה פעמים אנחנו אוכלים למרות שאמרנו לא.
בכל פעם שהלכתי לארוחת ערב אצל חברים או משפחה הבאתי איתי את הקופסה עם האוכל המוכן שלי וראיתי איך זה הופך אותי לנבדלת מכולם. בכל פעם שישבתי אצל חברים בערב ולא יכולתי להושיט יד כדי לקחת את אחד החטיפים שעל השולחן ראיתי כמה אני תלויה בחטיפים האלו כדי להרגיש נינוחה בתוך הסיטואציה. שמתי לב כמה פעמים אני ניגשת למקרר בזמן שאני מנסה לכתוב עבודה, ואיך אני ישר ניגשת אליו כשאני מודאגת או כשבן הזוג שלי מעצבן אותי.
מאותו רגע חווית הדיאטה הפכה עבורי למשקפיים שדרכם בחנתי את העולם ואת עצמי בתוכו.
גם התקופה שאחרי הדיאטה הייתה חוויה רוחנית מרתקת. כשהגוף היה נקי מהפרעות ורעשים יכולתי לשמוע אותו בלי להתאמץ בכלל, ידעתי מה טוב לו ומה נכון בשבילו גם אם רציתי וגם אם לא, הוא פשוט דיבר. ולא רק בנושאים של אוכל.
מאז שהסתיימה הדיאטה המודעות בקשר לאוכל נשארה בתוכי, לפעמים אני עדיין אוכלת מתוך עצבים או מבוכה ואפילו כדי להרגיש שייכת, אבל עכשיו אני עושה זאת מתוך בחירה.
דיאטה ירוקה:
למה? דיאטה מטהרת, מסייעת באיבוד משקל, מחייה את העור, מנקה את הכבד ומשחררת רעלים.
איך? במשך 40 יום אוכלים רק אוכל ירוק (אפשר גם מבושל).
מה עוד? לסיום הדיאטה מוסיפים פירות, לאחר מכן דגן ולבסוף מוצרי חלב.
דיאטת פירות ירקות ואגוזים:
למה? מנקה, מעוררת ומחייה את הגוף.
איך? במשך 30 יום אוכלים פירות ירקות ואגוזים (אפשר גם מבושלים).
מה עוד? מתאימה למזג אויר חם ולתקופות בהן הפירות והירקות שופעים.
דיאטת אורז ומאש:
למה? דיאטה מטהרת, טובה לכליות, למעי הגס ולאברי העיכול.
איך? במשך 30 יום אוכלים אורז ומאש המבושלים ביחד עם הרבה ירקות טריים.
מה עוד? ניתן לאכול פירות כחטיף בין הארוחות, מתאימה לתקופת החורף.
—————————————————————–